בש"פ 2382/98 מדינת ישראל נ. אשר מוסרי

1.המשיב מואשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשורה של עבירות חמורות כלפי אישתו וילדיו לרבות אינוס, תקיפה ואיומים.

בקשת המדינה לעצרו עד תום ההליכים נדחתה ובית-המשפט המחוזי פסק לשחררו בתנאים מגבילים, ובהם מעצר בית למשך חודש אחד, ואף לא היתנה את השחרור בהפקדה במזומן.

על החלטה זו הגישה המדינה ערר. טענתה היא כי המשיב מסוכן לאישתו ולילדיו - הוא איים על האשה להורגה אם תפנה למשטרה - וכי יש על-כן לעוצרו עד תום הליכי המשפט, ולחלופין, להחמיר בתנאים: להורות על חילוט האקדח, הפקדה במזומן ומעצר בית עד תום הליכי המשפט.

2.ככלל, נראה לי כי בעבירות מן הסוג שבו מואשם המשיב, המקימות, בין היתר, חזקת מסוכנות, לא ניתן על-ידי חלופות מעצר למנוע את החשש לשלום בני המשפחה, קורבנות העבירות.

אלא שבמקרה שלפנינו המשיב הינו משוחרר מזה שבועיים לערך, ובמהלך תקופה זו שמר על תנאי השחרור ואין טוען כי פגע במתלוננים או כי איים עליהם. בנסיבות אלו, הגעתי לכלל דעה כי אין מקום להורות על מעצרו, אך מובן הוא כי דרושה חלופת מעצר שתהיה בתוקף עד תום ההליכים.

3.אני מקבלת איפוא את הערר בחלקו, במובן זה ששחרורו של המשיב ממעצרו יותנה במעצר בית בבית אחיו בראשון לציון, עד לתום ההליכים.

דרכונו של המשיב יופקד בתחנת המשטרה וכן יהיה עליו להפקיד בקופת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו סך של 2,000 ש"ח במזומן עד לתאריך 21.4.98, שעה 12:00. ערבות צד ג' שבה היתנה בית-המשפט המחוזי את השחרור תישאר בעינה.

על המשיב נאסר לבוא בקשר כלשהו, גם בדרך הטלפון, עם המתלוננים - אשתו וילדיו. ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ ועל המשיב - אם ברשותו דרכון - להפקידו במשטרה. והיה והמשיב לא יעמוד בתנאים אלו הוא ייעצר עד לתום הליכי המשפט כנגדו.