החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2394/01 מרדכי פרי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · חלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצר עד תום ההליכים וחלופות מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה בכפוף להחזרת הדיון לבית המשפט קמא לבדיקת חלופת המעצר השלישית או כל חלופה אחרת שתוצע. נקבע שעל בית המשפט קמא להבהיר אם הוא מוכן עקרונית לשחרר לחלופה. הדיון ייקבע בהקדם, ושירות המבחן יתבקש להכין תסקיר משלים.

העובדות

בית המשפט קמא דחה שלוש חלופות מעצר שהציע העורר על פי חוות דעת שירות המבחן. לטענת בא-כוח העורר נתגלעה אי-הבנה לגבי החלופה השלישית, שכן הדוד אינו מתנגד לביקורת המשטרה בביתו מעת לעת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחזיר לבית המשפט קמא את הבחינה של חלופת המעצר השלישית שהציע העורר, לאחר שנתגלעה אי-הבנה בדבר עמדת הדוד.
  2. 2.האם על בית המשפט קמא לבאר אם הוא סבור שכל חלופת מעצר לא תסכון או שניתן לשחרר את העורר לחלופה מתאימה.

הלכות

  1. 1

    משנתגלתה אי-הבנה בדבר עמדת הדוד, יש להוסיף ולחקור את חלופת המעצר השלישית באמצעות שירות המבחן, וההכרעה בה נתונה לבית המשפט קמא.

    ״אלא שהמשימה לחקירה זו נופלת על שכמו של שירות המבחן וההכרעה בנושא ניתנת לבית-משפט קמא.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על בית המשפט קמא לומר במפורש אם הוא סבור שכל חלופת מעצר לא תסכון או שניתן לשחרר לחלופה, כדי שבעלי הדין ידעו את מקומם.

    ״אם סובר בית-משפט קמא כי כל חלופת מעצר לא תסכון, ראוי שיאמר את דברו מפורשות, וכך ידעו בעלי-הדין, כל אחד מהם, את מקומם.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • שירות המבחן
  • בית-משפט קמא
  • העורר
  • ערר
  • תסקיר משלים
  • הדוד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

2394/01

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

ה

עורר:

מרדכי פרי

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

תאריך

הישיבה: ג' בניסן תשס"א (27.3.01)

בשם

העורר: עו"ד שלומציון גבאי

בשם

המשיבה: עו"ד אלון אינפלד

ערר

על החלטתו של בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 15.3.01 בב"ש 90398

בת"פ

1129/00 שניתנה על-ידי כב' השופטת

ר'

לבהר שרון

החלטה

זו הפעם אקצר בדבריי.

בית-משפט קמא בחן את שלוש חלופות המעצר שהוצעו לו בידי העורר, ועל-פי חוות דעתו של שירות המבחן דחה את כל השלוש. באת-כוחו המלומדת של העורר טוענת לפניי כי נתגלעה אי-הבנה באשר לחלופה השלישית, וכי הדוד אינו מתנגד, כפי שנאמר בדו"ח שירות המבחן, לביקורת המשטרה בביתו מעת-לעת. משנמצא לנו כך, יש צורך ממילא להוסיף ולחקור בנושא חלופת מעצר שלישית זו, אלא שהמשימה לחקירה זו נופלת על שכמו של שירות המבחן וההכרעה בנושא ניתנת לבית-משפט קמא.

אני מחליט אפוא להחזיר את הדיון לבית-משפט קמא לבדיקה של חלופת המעצר השלישית, או כל חלופת מעצר אחרת שתוצע בידי העורר.

להבהרת הדברים אני מבקש להוסיף ולומר, כי לא נתברר לי מהחלטתו של בית-משפט קמא אם נכון הוא, על דרך העיקרון, לשחרר את העורר לחלופת מעצר - אלא שלא נמצאה חלופת מעצר מתאימה - או אם אין הוא נכון לשחרר את העורר לחלופת מעצר והדיון בחלופות המעצר לא נעשה אלא להשלמת התמונה. אם סובר בית-משפט קמא כי כל חלופת מעצר לא תסכון, ראוי שיאמר את דברו מפורשות, וכך ידעו בעלי-הדין, כל אחד מהם, את מקומם. ואילו אם סובר בית-משפט קמא כי ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר, יאמר את דברו בלשון ברורה ויכריע כאשר יכריע. אוסיף עוד ואומר, שעמדת המדינה היא, כפי שהציגה לפניי בא-כוחה, שהעורר אינו ראוי כי יזכה לחלופת מעצר, ולמותר לומר כי זכותה של המדינה שמורה לה, כמוה כזכותו של העורר, לעורר בבית-משפט קמא כל טענה שלעניין.

בכפוף לאמור לעיל אני דוחה את הערר.

דבר אחרון: דומני כי בנסיבות העניין ראוי שהדיון בעניינו של העורר ייקבע לשמיעה בהקדם ככל הניתן, ולעניין זה אזכיר כי חייבת שתהא ישיבה מוקדמת כדי לבקש משירות המבחן להכין תסקיר משלים לעניינה של חלופת המעצר השלישית (אלא-אם-כן ישלול בית-משפט קמא כל חלופת מעצר).

היום, ג' בניסן תשס"א (27.3.01).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

01023940. G01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משנתגלתה אי-הבנה בדבר עמדת הדוד, יש להוסיף ולחקור את חלופת המעצר השלישית באמצעות שירות המבחן, וההכרעה בה נתונה לבית המשפט קמא.
  2. 2על בית המשפט קמא לומר במפורש אם הוא סבור שכל חלופת מעצר לא תסכון או שניתן לשחרר לחלופה, כדי שבעלי הדין ידעו את מקומם.