בש"פ 2399/22 מדינת ישראל נ. מחמד אבו שרך

לפנַי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-90 ימים נוספים.

ביום 29.4.2021 הוגש נגד המשיב ושני נאשמים נוספים כתב אישום המייחס לו ולשותפיו כל אחד לפי חלקו ארבעה אישומים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; גניבת רכב; זיוף סימני זיהוי של רכב; קבלת רכב או חלקי רכב גנובים; הסתייעות ברכב לעבור עבירה; וכניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר ביניהם ועם אחרים לגניבת כלי רכב בתחום המדינה ולהעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות ). כל זאת, מבלי שלמשיב ניתנו רשות או אישור כניסה או שהייה בישראל כדין.

המשיב נעצר עד לתום משפטו. בקשתו האחרונה לעיון חוזר בהחלטת מעצרו נדחתה על ידי בית משפט השלום ביום 12.4.2022.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים נחה דעתי כי חרף העובדה שהתיק העיקרי, כנראה, לא קרוב לסיום, הוא מתנהל בנסיבות העניין באופן משביע רצון.

בא-כוח המשיב שם דגש על כך ששותפיו של המשיב שוחררו זה מכבר לחלופת מעצר ואילו המשיב מצוי עדיין מאחורי סורג ובריח. אלא כפי שהצביע בא-כוח המבקשת, קיים הבדל משמעותי בין המשיב לבין שותפיו בכך שהמשיב תושב הרשות שבעברו מספר לא קטן של עבירות כניסה שלא כדין לישראל ובשחרורו לחלופת מעצר קיים חשש שיימלט מן הדין. כמו כן, יש ליתן משקל לכך שלאחרונה ישיבתו של המשיב במעצר הייתה במקביל לריצוי עונש מאסר בפועל שהושת עליו בתיק אחר כך שהפגיעה בחירותו בתיק זה, ככל שהייתה, מידתית.

בשים לב לאמור, אני מורה על הארכת המעצר כמבוקש ב-90 ימים נוספים החל מיום 29.4.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 64203-04-21 בבית משפט השלום בבאר-שבע, לפי המוקדם.