בש"פ 2401/04 איגור סיאנוב נ. מדינת ישראל

1.בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד) מיום 23.2.04, לפיה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.נגד העורר ואדם בשם מקסים קוראצ'י (להלן - מקסים) הוגש כתב אישום בו הם הואשמו בעבירות של ניסיון לרצח ונשיאת נשק שלא כדין. לטענת התביעה, העורר תכנן לרצוח אדם בשם שמעון מלכה (להלן - מלכה). ביום 17.1.04 פנה העורר לאנדריי מסטיקה (להלן - אנדריי) והציע לו לרצוח את מלכה תמורת 7,500 דולר. אנדריי הביע את הסכמתו והגיע לפגוש את העורר ביום 18.1.04 בהר חוצבים בירושלים. במהלך הפגישה מסר העורר לאנדריי אקדח טעון. בהמשך הסיע העורר את אנדריי למרכז העיר על מנת להראות לו מקומות אותם פוקד מלכה. אנדריי המתין למלכה במקום עליו הצביע העורר. משזה לא הגיע, חזר אנדריי לבית העסק בהר חוצבים והחביא את האקדח ברכבו של העורר. למחרת היום נערך ניסיון נוסף להתנקש בחייו של מלכה. בהגיעו למרכז העיר פגש אנדריי את חברו מקסים והציע לו להתלוות אליו ולסייע לו ברצח תמורת 1,000 דולר. לטענת התביעה, סמוך לשעה 12:00 הגיעו השניים לפתח משרדו של מלכה. אותה עת שהה מלכה במשרדו יחד עם ארבעה אחרים. לאחר שזיהה את מלכה בוודאות, שלף אנדריי את האקדח שהיה מוצפן בתוך חולצתו. מלכה הבחין באקדח, זינק על אנדריי והשתלט עליו בטרם זה הספיק לירות בו. במהלך ההשתלטות היכה מלכה את אנדריי עד אובדן הכרה ואילו מקסים הצליח להימלט מן המקום. אנדריי פונה לבית חולים ושם נזקק לטיפול רפואי.

3.בית המשפט המחוזי מצא, כי כנגד העורר קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר והורה לעוצרו עד לתום ההליכים נגדו. לעומת זאת, לגבי מקסים נקבע כי עוצמת הראיות נגדו חלשה והוחלט על שחרורו בתנאים. בהחלטתו התבסס בית המשפט על הודעותיו של אנדריי, אשר קושרות את העורר ואת מקסים לביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום. כחיזוק וכסיוע להודעות אלו הצביע בית המשפט על מספר ראיות נוספות.

4.בא כוחו של העורר שטח בפניי טענות רבות מספור במטרה להראות שבית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו. הטענה העיקרית היא שהודעותיו של אנדריי רצופות סתירות ולוקות בחוסר הגיון פנימי. ברם, אין מדובר בסתירות כה בולטות עד כי יש ליתן להן משקל בשלב הנוכחי, בו נבחנת השאלה בדבר קיומן של ראיות לכאורה. בעת שדנים בשאלת המעצר אין מקום לבצע בדיקה דקדקנית ופרטנית של כל מילה וכל אמירה, כפי שהדבר יעשה, יש להניח, בעת חקירתו של העד על דוכן העדים. עוד טוען הסנגור, כי העורר כלל לא מוזכר בהודעות הראשונות אותן מסר אנדריי. לעניין זה חשוב לציין, כי הודעות אלו נגבו מאנדריי עת אושפז בבית החולים, לאחר שהוכה על ידי מלכה. נראה כי מצבו הפיזי והנפשי הקשו עליו במסירת הפרטים המדוייקים. כמו כן, בהודעות הראשונות אנדריי לא הודה כי היה מעורב בניסיון התנקשות במלכה אלא טען כי נקלע במקרה למשרדו של מלכה. מכאן מובן מדוע לא הוזכר העורר בגרסאות אלו. מרגע שהחליט אנדריי לפתוח את סגור ליבו הוא מסר מספר הודעות היוצרות גרסה סדורה, בה הודה במעורבותו שלו והפליל את העורר.

5.הסנגור המלומד הצביע על כך שאנדריי מכור לסמים קשים ולאלכוהול, וכן כי הוא סובל ממחלת נפש. לטענה בדבר מצבו של אנדריי נמצאים סימוכין בחומר שבכתב. אין באלה כדי להביא בהכרח בשלב זה למסקנה שלא ניתן לסמוך על הודעותיו של אנדריי. ברי, כי אנדריי לא נמצא תחת השפעת סמים ואלכוהול בכל רגע ובכל עת. כמו כן, קיים תיעוד רפואי לפיו אנדריי לא היה במועד הרלוונטי, ככל הנראה, במצב פסיכוטי. מחוות הדעת של סגן הפסיכיאטר המחוזי עולה, כי "הנבדק (אנדריי) מבין היטב את מהות ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ומסוגל לשתף פעולה עם עורך דינו בצורה פרודוקטיבית, לכן הנבדק כעת מסוגל לעמוד לדין". לבסוף, ההודעות שמסר אנדריי כוללות תיאור כרונולוגי וסדור של האירועים שבכתב האישום.

6.חומר הראיות כולל הודעות וממצאים שונים שיש בהם כדי לתמוך בדברי אנדריי ולחזקם. נזכיר את חלקם. במהלך החקירה המשטרתית נגבו הודעות מאנשים נוספים הקשורים לאירוע, הודעות המחזקות את גרסתו של אנדריי. כך למשל, הודעתו של שמעון מלכה מיום 19.1.04. בהודעה זו מתאר מלכה את שאירע במשרדו ביום 19.1.04, הפרטים אותם הוא מסר תואמים את הודעותיו האחרונות של אנדריי. באופן דומה, ההודעה שנגבתה ממנהל מועדון הכושר מעידה על כך, כי בבוקר האירוע הגיע אנדריי למועדון ושהה שם כמה דקות בלבד, בהן שוחח עם העורר בשפה הרוסית. הודעה זו מאשרת את גרסתו של אנדריי בנוגע להתרחשויות בבוקר האירוע. עוד יצוין, כי במכוניתו של העורר נמצאו כדורי אקדח המתאימים לאקדח שנשא אנדריי.

7.טענה נוספת שהעלה הסנגור הייתה שאין להפלות בין העורר לבין מקסים, אשר בית המשפט דלמטה הורה על שחרורו בתנאים. הנימוק שניתן על ידי בית המשפט המחוזי היה, כי עוצמת הראיות נגדו חלשה. אפשר שהטעם שניתן אינו מדויק. מכל מקום, אין להשוות כלל את חלקו בפרשה של העורר לחלקו של מקסים. העורר, כך עולה לכאורה, היה זה שתיכנן, יזם ושידל את אנדריי לבצע רצח, ואף מסר לו את כלי הנשק והכל נעשה, כך על פי הנטען, לבקשתו של העורר ועבורו.

8.סיכומו של דבר הוא שקיימת תשתית ראייתית מספיקה על מנת שנאמר, כי קיימות ראיות לכאורה. ממילא קיימת עילת מעצר. המקרה החמור אינו מצדיק שימוש בחלופה.

אי לכך, הערר נדחה.