בש"פ 2407/01 דימטרי שייב נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירת שוד מזויין. עם הגשת כתב האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו עד תום ההליכים, ועל כך הערר שלפני.

כתב האישום מצייר לפנינו קשר שקשרו ארבעה אנשים - בהם העורר - לשדוד בית עסק למשחקי מזל ולגנוב מכונות מזל מתוכו. וכך, בסוף חודש ינואר שלשנת 2001, נכנסו הארבעה לבית העסק, רעולי פנים ומצויידים באקדח. הארבעה איימו על השומר במקום באקדח, היכו אותו, השכיבו אותו על הרצפה, דרכו על גופו ועל צווארו ברגליהם, סתמו את פיו וכפתו אותו באזיקים. לאחר מכן גנבו הארבעה רכוש מן המקום.

בא-כוח העורר טען לפניי כי לא נאספו אל תיק המשטרה ראיות לכאורה להוכחת האשמה. טענה זו אין בה ממש, ולעניין זה אין לי אלא לאמץ דברים שאמר בית-משפט קמא בהחלטתו, בנושא הראיות לכאורה המסבכות את העורר העבירה המיוחסת לו.

הוא הדין באשר לעילת המעצר, שגם לעניינה טען בא-כוח העורר כי אין היא בנמצא. העבירה המיוחסת לעורר נעברה באלימות, בחבורה ובתכנון מראש, ובתיתנו דעתנו לגרסתו המכחישה של העורר - העומדת בסתירה חריפה לראיות אובייקטיביות המצויות בתיק המשטרה - הוכחה-גם-הוכחה עילת מעצר ראויה בנושא מסוכנותו של העורר.

השאלה העיקרית שהתלבטתי בה היא בנושא חלופת המעצר. ניתנת האמת להיאמר, שנתקשיתי להבין מה אמר בית-משפט קמא בעניין זה. בהחלטתו קובע בית משפט קמא כי "בנסיבות העניין, נראה לי שאין בחלופת המעצר המוצעת על-ידי שירות המבחן כדי להסיר את החששות מפני הסיכון לציבור". פסוק זה דו-משמעי הוא, ולא נתברר לי אם חלופת המעצר שהוצעה אינה מתאימה או אם "נסיבות העניין" אינן מצדיקות חלופת מעצר.

בחנתי את הדברים מקרוב, ונמצא לי כי העורר, ככל הנראה - הגם שהדבר לא נתברר לי לחלוטין - היה בבחינת נגרר אחרי שלושת חבריו הרעים או אחרי מקצתם. חלקו של העורר בשוד היה אמור להיות בהובלת שלל השוד במכונית שהביא עמו, והגם שהיה נוכח, ככל הנראה, במעשה השוד עצמו, ניתן להנות אותו מן הספק - ולו לעניין המעצר - כי חלקו במעשה השוד היה חלק שולי בלבד. אינני בטוח כי כך היה, אומנם, אך אבקש להניח זאת לטובתו. למותר לומר שאין בדברים אלה כדי לאצול על שותפיו הרעים של העורר, ואני מייסד החלטתי אך על התרשמותי כי העורר היה בבחינת נגרר. לעניין זה אוסיף עוד, כי שניים מבין השלושה השותפים האחרים הם כבני 42 ו - 39 (שותף שלישי הוא כבן 27), ואילו העורר הוא כבן 23. יתר על כן: כעולה מתסקיר המעצר שערך שירות המבחן, עבד העורר באורח סדיר כנהג הובלות, עברו נקי לחלוטין, וקשה להשתחרר מן החשש ששהייתו במעצר עלולה להרע את המצב שהוא רע בלאו הכי.

לא אבוא בריב עם בית-משפט קמא על חלופות המעצר שפסל, אך דומני שראוי כי תינתן לעורר אפשרות להצביע על חלופת מעצר ראויה להנחת דעתו של בית המשפט. אם זו תימצא, כי אז ישוחרר העורר ממעצרו תוך ביטחונות ותנאים ככל שייראו לבית-משפט קמא.

אני מחליט אפוא לקבל את הערר, ולהחזיר את הדיון לבית-משפט קמא לבירור מציאתה של חלופת מעצר ראויה על פי שיקול דעתו של בית המשפט. אוסיף ואדגיש: העורר ישוחרר ממעצרו לחלופת מעצר רק אם תמצא חלופה ראויה לדעתו של בית המשפט; ואילו אם לא תמצא חלופה ראויה - בצירוף תנאים ומגבלות לפי שיקול דעת בית המשפט - לא ישוחרר העורר ממעצרו.

היום, ו' ניסן התשס"א (30.03.01).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

01024070. G01