בש"פ 241/13 מדינת ישראל נ. אוריאן עמר

1.

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (מ"ת 2826-01-13, כב' השופט א' יעקב ), אשר הורה לשחרר את המשיבה למעצר בית.

על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד המשיבה, ביום 19.12.2012 התגלע ויכוח בינה לבין המתלונן. עקב כך הלכה המשיבה לחדרה, נטלה סכין לחיתוך בשר בעל להב באורך 13 ס"מ ויצאה לעבר המתלונן. בן זוגה של המשיבה ניסה למשוך אותה בחזרה לחדרה, ללא הצלחה. בסמוך לאחר מכן ניגשה המשיבה למתלונן ודקרה אותו באמצעות הסכין בבטנו התחתונה. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חתכים מדממים בטחול ובמעי, ונשקפה סכנה לחייו. המתלונן נזקק לניתוח, במהלכו נכרתו לו הטחול וקטע קטן במעי. על רקע זאת הואשמה המשיבה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הסכים הסנגור לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי אין הרשעות בעברהּ של המשיבה. כמו כן, נקבע כי המשיבה דקרה את המתלונן לאחר ששתתה אלכוהול ובתגובה להתגרות לא חמורה מצידו. לפיכך, ניתן לנטרל את מסוכנותה במידה ותימנע משתיית אלכוהול ותימצא בהשגחה מתמדת. בסיכומו של דבר הורה בית המשפט לשחרר את המשיבה למעצר בית בבית סבתהּ, בהשגחת שני מפקחים, ובכפוף לכך שבבית הסבתא לא יימצא כל משקה אלכוהולי.

2.

במסגרת הערר טוענת המדינה כי לא ניתן להפיג את מסוכנותה של המשיבה באמצעות חלופת המעצר. המשיבה נקטה באלימות מסכנת חיים, על רקע של מה בכך ותוך שחברהּ ניסה לעצור אותה. נטען כי ביצוע הדקירה על רקע שתיית אלכוהול איננו נסיבה לקולא, אלא אדרבה – לחומרה. לחובתה של המשיבה אף קיים רישום, ללא הרשעה, בעבירה של תקיפה חבלנית ובעבירת איומים בהיותה כבת 14 (המשיבה היא כיום בת 21). הסנגור, לעומת זאת, תיאר את הרקע המשפחתי המורכב ממנו מגיעה המשיבה, והדגיש כי היא איננה "אלכוהוליסטית" וכי אין בעברה הרשעות. הובהר כי בית המשפט איננו חייב לדרוש תסקיר בטרם יכריע לשחרר נאשם לחלופת מעצר.

3.

צודק הסנגור בכך שיש לבחון בעיקר את עובדות כתב האישום כפי שהן, ולא להתמקד רק בעברהּ של המשיבה. דווקא הטענה שיש פחות חשיבות לעבר הפלילי של המשיבה – ממקדת את הדיון במסוכנות של המשיבה בעת הזו. עובדות כתב האישום, שהוכחו לכאורה, מציירות תמונה קשה. המעשה המיוחס למשיבה הינו חמור: היא התנפלה על המתלונן, דקרה אותו בסכין בעלת להב של 13 ס"מ , ופצעה אותו באופן שנשקפה סכנה לחייו. מן העובדות המתוארות קשה להבין מה היה הרקע לפרץ האלימות הזה, שהסתיים בתוצאה הכמעט קטלנית. קושי זה רלבנטי לא רק לאישום גופא, אלא אף לשאלת המסוכנות של המשיבה ולשאלה האם ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר. בית המשפט המחוזי הביע את העמדה שהזרז למקרה, אשר הוכח לכאורה, הוא שילוב בין אלכוהול והתגרות. על רקע זה הדגיש הסנגור כי בית המשפט בחן את הערבים, מצא אותם ראויים והוסיף תנאי לפיו במקום מעצר הבית "לא יימצא כל משקה אלכוהולי". כן יש לתת את הדעת לטענת הסנגור, לפיה המעשים המיוחסים למשיבה אינם מתאימים לה; הראיה לכך היא שהמשיבה השתלבה באופן חיובי במסגרת הצבאית שם היא משרתת, כמש"קית משמעת. מהצד האחר, וכפי שצוין, המקרה הלכאורי מצביע על מסוכנות.

בהתחשב בכל אלו אני סבור שבנסיבות המקרה היה מקום להיעזר בתסקיר שירות מבחן. זאת על מנת להיעזר בגורם מקצועי, בדבר טיב ומידת המסוכנות שנשקפת מן המשיבה. יושם אל לב שאין בכך קביעה כי בית המשפט המחוזי בהכרח טעה או צדק במסקנתו. אלא שהיה מקום להיעזר בשירות המבחן. כפי שתסקיר מעצר איננו כלי שתמיד נחוץ להכריע בבקשה למעצר, יש להיעזר בו במקרה שהמכלול דורש זאת – וכך בענייננו.

אף אם נקבל את טענת הסנגוריה, בעקבות בית המשפט המחוזי, לפיה המשיבה איננה אלכוהוליסטית – היא הנותנת: יש לבדוק טוב יותר את מידת המסוכנות שלה, על רקע העובדות שהוכחו לכאורה.

4.

הערר מתקבל, במובן הבא: החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת. הדיון בבקשה למעצר עד תום הליכים יוחזר לבית המשפט המחוזי. שירות המבחן יכין תסקיר מעצר בעניינה של המשיבה וימסור אותו לבית המשפט המחוזי בתוך 21 יום. בסמוך למועד זה יתקיים בבית המשפט המחוזי דיון נוסף בבקשה למעצר עד תום ההליכים. שירות המבחן מתבקש, על רקע השתלשלות ההליכים בתיק זה, לתת עדיפות מסוימת להכנת התסקיר. הסנגור ייצור קשר עם שירות המבחן, במידת הצורך, כדי לספק את פרטיהם של המפקחים המוצעים. ביטול החלטת השחרור של בית המשפט המחוזי, משמעותו כי החלטת בית המשפט להורות על המשך מעצרה של המשיבה עד למתן החלטה בבקשת המדינה – עודנה בתוקף.