בש"פ 2413/20 פאדל אלעודאת נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בגדרה הורה בית המשפט למעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

1.

נקודת המוצא בעבירות נשק היא כי קיימת מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. יתרה מזו, גם מעצר בפיקוח אלקטרוני יתאפשר בעבירות נשק כחריג מטעמים מיוחדים – סעיף 22ב(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) התשנ"ו 1996.

לצד החומרה במקרה שלפנינו אציין כי מדובר בשני אקדחים ונשק ארוך M

16, ולכך יש להוסיף את המרדף שהתנהל אחר העורר.

על המסוכנות האינהרנטית לעבירות נשק, ניתן להוסיף גם את שתיקתו של העורר בחקירה ואת העובדה כי זהותו של האדם השלישי אינה ידועה.

2.

מנגד, נאמר לא אחת בפסיקה, כי גם בעבירות נשק יש חשיבות לאיכותו של הפיקוח המוצע, (ראו, לדוגמא, בש"פ 969/19 מוחמד אל תורי נ' מ"י (14.2.2019)).

3.

מול החומרה היתרה שעולה מכתב האישום והנסיבות שפורטו לעיל, נטען כי קיימת חלופה טובה במסגרת משפחה נורמטיבית, וכי אביו של העורר אף מתנדב שנים רבות במשטרת ישראל. גם בית משפט קמא הורה בהחלטתו מיום 1.3.2020 להגיש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, אך הדבר לא הסתייע בשל המצב במדינה נוכח מגפת הקורונה.

4.

בנסיבות אלה, מבלי לקבוע כל מסמרות, אני מורה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיפעל כחוכמתו ויראה אם ניתן לבחון את החלופה המוצעת, לרבות המפקחים המוצעים, בדרך של התרשמות ישירה גם ללא תסקיר שירות מבחן בהתחשב בנסיבות השוררות בימים אלה במדינה.