החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2414/01 יונס אבו עמר ואח' נ. מדינת ישראל, פמ"מ

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · תפיסת רכב לפי פקודת הסמים המסוכניםערר על צו תפיסה שניתן לפי פקודת הסמים המסוכנים, לאחר שהוגשה בקשה להחזרת תפוס לבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העליון דחה ערר על צו תפיסה של שני כלי רכב שהותר לממשלה לפי פקודת הסמים המסוכנים. הטעם לדחייה הוא שבמקביל תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי בקשה דומה להחזרת התפוס. העוררים רשאים לערור על החלטת המחוזי.

העובדות

שופטת בית המשפט העליון התירה לממשלה לתפוס שני כלי רכב הרשומים על שם העוררים, מכוח סעיפים 36ו(ב) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. העוררים הגישו ערר על הצו וכן בקשה להחזרת תפוס לבית המשפט המחוזי, שנדחתה ביום 23.4.2001.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות ערר על צו תפיסה כאשר בקשה דומה במהותה תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    אין זה דין ולא סדר שאותה בקשה עצמה, או בקשה דומה במהותה, תהא תלויה ועומדת בה-בעת לפני שני בתי משפט, ולכן יש לדחות את הערר מטעם זה.

    ״אין זה לא דין ולא סדר שאותה בקשה עצמה - או בקשה דומה במהותה - תהא תלויה ועומדת בה-בעת לפני שני בתי משפט.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תפוס
  • החזרת תפוס
  • פקודת הסמים המסוכנים
  • ערר
  • בית המשפט המחוזי
  • כלי רכב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

2414/01

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

העורר

ים:

1. יונס אבו עמר

2.

סאלחה אבו עמר

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב

מיום

17.12.2000 בתיק ב"ש 92833/00 שניתנה

על

ידי כבוד השופטת לבהר-שרון

בשם

העוררים: עו"ד ניר רוטנברג

בשם

המשיבה: עו"ד תמר בורנשטין

החלטה

היה זה ביום 18.12.2000 שכב' השופטת לבהר-שרון התירה לממשלת ישראל, כסמכותה בסעיפים 36ו(ב) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג1973- ( הפקודה ), לתפוס רכב מסוג ב.מ.וו. הרשום על-שם העוררת מס' 2, ורכב מסוג מרצדס הרשום על-שם העורר מס' 1, ולהחזיק בהם עד מתן החלטה אחרת. לאחר הינתן הצו היו הליכים נוספים שלא נפרט בהם.

על צו זה הערר שלפני, ועתירת העוררים היא כי אורה והצו יבוטל, בין מעיקרו בין מעתה ואילך, וכלי הרכב יוחזרו לעוררים.

מסתבר כי מספר ימים קודם הגשתו של הערר הנוכחי, הגישו העוררים לבית המשפט המחוזי "בקשה להחזרת תפוס", ועיקריה כדבר הערר שלפני. ביני לביני דן בית המשפט המחוזי בבקשה, וביום 23.4.2001 החליט לדחותה. לא נתברר לי אם בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לגופה או אם אך דחה טענה אחת שהועלתה לפניו. בין כך ובין כך, אין זה לא דין ולא סדר שאותה בקשה עצמה - או בקשה דומה במהותה - תהא תלויה ועומדת בה-בעת לפני שני בתי משפט. מטעם זה בלבד אני מחליט לדחות את הערר. למותר לומר כי זכותם של העוררים עומדת להם (אם יש זכות בידם) לערור על החלטת בית המשפט המחוזי שמיום 23.4.2001.

היום, כ"ב באייר תשס"א (15.5.2001).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01024140. G03

/שב

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 92833/00

הלכות

  1. 1אין זה דין ולא סדר שאותה בקשה עצמה, או בקשה דומה במהותה, תהא תלויה ועומדת בה-בעת לפני שני בתי משפט, ולכן יש לדחות את הערר מטעם זה.