פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2415/07
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
יעקב ביטון
בקשה שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ב' ניסן, תשס"ז
(21.3.2007)
בשם המבקשת:
עו"ד אושרה פטל
בשם המשיב:
עו"ד אריאתה מסלם
החלטה
המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום כאמור סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
לאחר החלטתה של השופטת ארבל ב-בש"פ 1008/07 להאריך את המעצר ב-45 יום בלבד, היתה קבועה ישיבת הוכחות אחת ביום 13.2.2007. ישיבה זו נדחתה לבקשת ההגנה, אמנם מטעמים טובים של ב"כ המשיב, ונקבע מועד חדש ל-29.3.2007.
בנסיבות אלה הסכים ב"כ המשיב להצעתי כי המעצר יוארך ב-45 יום. איני רואה הצדקה להארכה ארוכה יותר כבקשת המדינה, בקשה שיש בה משום סיכול החלטתה של השופטת ארבל.
המעצר מוארך איפוא ב-45 יום שתחילתם ביום 28.3.2007. אין לי אלא לחזור על הסיפא לדברי השופטת ארבל, בהחלטתה האמורה:
"משפטו של העורר מצוי בשלב מתקדם וברי שלאחר שתסתיים פרשת התביעה פוחת באופן ניכר החשש מפני הדחת עדים. יחד עם זאת, חשש זה עודו קיים ואליו מצטרף הקושי ליתן במשיב אמון נוכח האישום בהפרה חוזרת של תנאי השחרור. כאמור, משפטו של המשיב מתנהל ונראה כי לא תידרשנה ישיבות רבות נוספות עד לסיומו, בהתחשב בכך שפרשת ההגנה אמורה להגיע לסיומה ביום 13.2.07 ובכך שהסנגור מסר כי המשיב הינו העד היחיד שיעיד במסגרת פרשת ההגנה. משכך, ניתן לסיים המשפט תוך זמן קצר. לאור האמור, החלטתי להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים בלבד, תוך הנחה שהצדדים ובית המשפט יעשו מאמץ להביאו לסיום בתוך פרק זמן זה."
החלטה זו שניתנה בשעתה, כוחה יפה גם היום.
ניתנה היום, ב' ניסן, תשס"ז (21.3.2007).
ש
ו פ ט ת