בש"פ 2430/18 אליזבטה ריאבצה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה הורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים.

1.

המעשים המיוחסים לעוררת בכתב האישום אינם מן הקלים, בלשון המעטה.

ענייננו ב-56 אישומים של סחר בסמים במסגרת אפליקציית "טלגרס". אישום 57 חמור כשלעצמו ועניינו במרדף לכאורי שהתנהל אחרי העוררת, אך אציין כי בעוד שבנושא הסמים גם העוררת מאשרת קיומן של ראיות לכאורה (הגם שיש חולק על ההיקף והכמות של הסמים) לא כך לגבי האישום האחרון.

ככלל, בעבירות סמים כגון דא, הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים ועל פי הוראות החוק, יש צורך בטעמים מיוחדים על מנת להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני.

2.

ואף על פי כן.

רשמתי לפני את גילה הצעיר של העוררת (בת 22); את העובדה שזו לה הסתבכותה הראשונה עם החוק; ובעיקר – כי היא שוהה כ-3 חודשים במעצר ומן הסתם הפנימה את לקחה והבינה כי כל הסתבכות קלה נוספת תחזיר אותה באופן מידי אל כותלי בית המעצר.

לכך יש להוסיף גם את התסקיר שניתן בעניינה של העותרת ואשר המליץ בסופו של דבר על מעצרה בפיקוח אלקטרוני, בחיק המשפחה שהתייצבה היום באולם בית המשפט והביעה נכונות לפקח עליה.

3.

נושא הפיקוח האלקטרוני והתנאים הנלווים ראוי שיוסדר בבית משפט קמא.

אשר על כן, אני מורה על דרך העיקרון כי העוררת תשהה במעצר בפיקוח אלקטרוני בבית הוריה באור עקיבא בפיקוח אנושי של מי מהוריה ואחותה לסירוגין, ובשלב זה, ללא חלונות. הפיקוח האלקטרוני מתבקש ליתן חוות דעת בהקדם בעניינה של העוררת, ובית משפט קמא מתבקש לקבוע בהקדם ככל שניתן דיון בעניינה (ולא נעלם מעיני חג הפסח המתקרב ופגרת בתי המשפט). בית משפט קמא רשאי על פי שיקול דעתו לקבוע בטחונות, ערבויות ומגבלות.