בש"פ 2435/03 יוסי שרייבר נ. מדינת ישראל

העורר הובא לדין יחד עם שניים אחרים באשמה של סחר בסם מסוכן והחזקה של סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. על פי המיוחס לעורר, הוא קיבל יחד עם אחר שני שקים עמוסים בלמעלה מ-30 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנבוס. לאחר שהעמיס אותם לרכב בו נהג, נתפס הוא בידי שוטרים. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר ועל מעצרם של השניים האחרים עד תום משפטם.

כנגד החלטה זו משיג העורר. הוא מציין כי עברו הפלילי נקי, כי הוא עובד לפרנסתו, והוא סבור כי ראוי היה לבקש תסקיר מעצר טרם שהוחלט על מעצרו עד תום משפטו. אכן, במקרים בהם אין לנאשם עבר פלילי, עשויה להיות תועלת בקבלת תסקיר משירות המבחן טרם שתינתן החלטה בדבר מעצרו. אלא שכאן, החומרה היתרה של העבירה המיוחסת לעורר מאיינת את התועלת שבקבלת תסקיר כאמור. העורר אינו מכחיש כי אכן קיבל את הסמים לידיו מסוחר סמים. הכמות העצומה של הסם מעידה, לכאורה, שהסם מיועד להפצה ולמסחר, ובנסיבות אלה, אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לבחור בחלופה למעצר. את נגע הפצת הסם המסוכן ראוי לגדוע באיבו, ויש לפגוע בכל אחת מחוליותיו על מנת להפסיק את שרשרת ההפצה. נראה, בנסיבות העניין, כי ניתן לסיים את משפטו של העורר בתוך זמן קצר לאור עמדתו באשר לראיות העומדות לחובתו, ומכל מקום, אם לא ייעשה כך, תהיה לו עילה לפנות בבקשה לעיון מחדש במעצרו.

הערר נדחה.