בש"פ 2444/10 רוני חאג' נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מתאריך 21.3.2010 (כב' השופט ב' ארבל ), בגדרה נדחתה בקשתם של העוררים להקדמת מועד הדיון בבקשתם לעיון חוזר בתנאי מעצרם.

אפתח בהבאת העובדות הנוגעות לעניין.

2.

נגד העוררים, רוני חאג' (להלן: העורר 1 ) ומהראן חאג' (להלן: העורר 2 ) הוגש בתאריך 21.8.2009 כתב אישום, המייחס להם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד לרכב. בכתב האישום נטען כי בתאריך 10.6.2009 זרקו העוררים, ביחד עם אימם, אבנים מגג ביתם, אשר פגעו באדם וגרמו לו חבלה גופנית, וכן ניפצו את שמשת מכוניתו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר העוררים עד תום ההליכים. בית המשפט הורה על שחרורם של העוררים לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית מלא והרחקה מבית מגוריהם. בתאריך 29.12.2009 הגיש העורר 2 בקשה לעיון חוזר ולשינוי תנאי שחרורו, אשר נידונה ונדחתה בתאריך 1.2.2010 (כב' השופט ב' ארבל ). בתאריך 9.3.2010 הגיעו הצדדים להסדר בתיק העיקרי, בעקבותיו תוקן כתב האישום והעוררים הודו בעבירות שיוחסו להם במסגרת כתב האישום המתוקן: פציעה בנסיבות מחמירות וסיוע לפציעה בנסיבות מחמירות. לפיכך נקבעו המשך הדיונים בתיק לתאריך 21.4.2010, בו יישמעו טיעונים לעונש. בתאריך 11.3.2010 הגישו העוררים בקשה לעיון חוזר ולשינוי תנאי שחרורם. בתאריך 14.3.2010 קבע בית המשפט כי הדיון בבקשה זו יידחה לתאריך 27.4.2010, וזאת ללא הנמקה. לאור העובדה כי ישיבת הטיעונים לעונש וסיום התיק נקבעה לתאריך 21.4.2010, הוגשה בקשה להקדמת הדיון בבקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה, גם היא ללא נימוק, בתאריך 21.3.2010.

מכאן הערר שלפניי.

4.

העוררים טוענים כי טעה בית המשפט הנכבד קמא בהחלטתו, עת התעלם מהכלל לפיו יש לקבוע את מועד הדיון בבקשה לעיון חוזר בסמיכות, ככל שהמציאות מאפשרת, ליום הגשת הבקשה. לעומתם, המשיבה ביקשה כי אכריע בבקשה לעיון חוזר לגופה, ואדחה אותה.

דיון והכרעה

5.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש על ידם , הגעתי למסקנה כי דין הערר – להתקבל , בכפוף להערות המפורטות בהמשך.

נימוקי להחלטה יובאו להלן.

6.

בעניין קביעת מועד הדיון בבקשות לעיון חוזר, נקבע כבר בעבר כי "בקשות בנושא זה ראוי להן שתדונה בהקדם, בסמוך להגשתן", וכי "דחיה לתקופה של חודש ימים או אף למחציתה של תקופה כזו תחשב, בדרך כלל בהעדר נסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת – לדחיה שאינה סבירה ואינה ראויה" (דבריו של כב' השופט ת' אור בבש"פ 4599/00 פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 29.6.2000), בפסקה 3 (להלן: פרשת פלוני )). אמנם, דברים אלו נאמרו ביחס לבקשה לעיון חוזר במקרה שבו המבקש נמצא במעצר, אשר בגדרו נשללת חירותו של המבקש בצורה קיצונית הרבה יותר מבמקרה שלנו, שבו מצויים העוררים בחלופת מעצר. בנוסף, יש להדגיש כי חזקת החפות, ממנה נהנה העורר ב פרשת פלוני , איננה עומדת עוד לעוררים במקרה שלפנינו, שכן הם הורשעו לאחר שהודו, כאמור בסעיף 3 שלעיל, אך לדעתי רוחה של ההחלטה ב פרשת פלוני שורה גם על בקשות מהסוג שהגישו העוררים. בנוסף לכך, במקרה זה קיימות שתי נסיבות נוספות המעידות ביתר שאת על הצורך לבחון מחדש את החלטתו של בית המשפט הנכבד קמא, והן:

(1)

העובדה כי החלטתו של בית המשפט הנכבד קמא לקבוע מלכתחילה את הדיון לתאריך 27.4.2010, כמו החלטתו לדחות את הבקשה להקדים את הדיון, נעשו ללא הנמקה. במצב שכזה קשה מאוד לערכאת הערעור לעמוד על נכונותה של ההחלטה שניתנה (גם ב פרשת פלוני

החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ללא נימוק).

(2)

שורת ההגיון מלמדת כי קביעת מועד הדיון בבקשה לתאריך 27.4.2010, כאשר מועד שמיעת הטיעונים לעונש קבוע לתאריך 21.4.2010, כמוה כריקון חלקה של הבקשה ממהותה.

7.

לבסוף עליי לציין כי הערר שהוגש לא הכיל טיעונים לגופה של הבקשה להקדמת הדיון, ולפיכך גם הדיון שלפניי התמקד בעיקרו בשאלת הסירוב לבקשה להקדמת הדיון ולא בבקשה עצמה. לכן לא עומדת בפניי תשתית עובדתית ומשפטית מספקת על מנת לדון בבקשה להקדמת הדיון לגופה ולהכריע בה. עם זאת, מקריאת הבקשה לעיון חוזר אציין, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי על פני הדברים לא נראה שהעוררים הצליחו בשלב זה להעלות טענות שבכוחן להעביר אותם מחלופת המעצר בה הם נתונים כעת לחלופה מקלה יותר, מה גם שבינתיים חזקת החפות איננה עומדת להם עוד, כמובהר לעיל.

8.

נוכח כל האמור לעיל – הערר מתקבל בזאת , כך שהדיון בבקשה להקדמת מועד הדיון יוחזר לבית המשפט הנכבד קמא, אשר מתבקש לדון במכלול לאלתר ולנמק את החלטתו.