בש"פ 2448/04 עמנואל פלד נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום הורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו ואילו בית המשפט המחוזי דחה ערר שהגיש. מכאן הערר שבפניי.

2.כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום מתאר השתלשלות שחזרה על עצמה בעשרות מקרים, כדלקמן: העורר השיג בדרך כלשהי פרטים אישיים של אנשים שונים. הוא פנה אליהם בכתב ודרש מהם לשלם חוב בגין שירותים שכאילו ניתנו עבור שיחות אירוטיות על ידי חברה שהוקמה על ידו. על פי כתב האישום, ניסה העורר לקבל סכומי כסף, ללא הצלחה, מ-79 מתלוננים, בעוד שהצליח לקבל סכומי כסף שונים בעקבות דרישותיו מ-24 מתלוננים. לעורר מיוחסות עבירות של נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים ועושק. כאמור, הכל לגבי עשרות רבות של מקרים. המקרים שבכתב האישום ארעו בשנים 2003-2002. מתברר, כי העורר פעל בצורה דומה בשנים 2001-1998. לעניין התקופה הקודמת הוגש נגדו כתב אישום בעל אופי דומה, עוד בשנת 2002. בית משפט השלום בתל-אביב הרשיעו ביום 27.1.04 ב-61 מקרים דומים ובעבירות דומות. ביום 29.1.04 גזר עליו בית המשפט 48 חודשי מאסר, מחציתם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בנוסף לכך, הושת קנס כספי בסכום של 25,000 ש"ח.

3.דומה שהשאלות היחידות שיש להתייחס אליהן הן האם קיימת מסוכנות והאם ניתן להפיגה על דרך חלופת מעצר, שכן ברור כי קיימות לגבי העורר ראיות לכאורה. לאור העובדה שהעורר המשיך, לכאורה, במעשיו בשנים 2002 - 2003, שעה שהיה תלוי כנגדו כתב אישום דומה ובעת שהתנהל משפטו, יש לקבוע, כפי שנקבע על ידי הערכאות הקודמות, כי קיים חשש כבד שהעורר ימשיך במעשיו אם יימצא מחוץ לכתלי בית המעצר. עתה, משהוכרע דינו ואף נגזר לו עונש מאסר לריצוי בפועל, מסקנה זו אף מתחזקת ויש לקבוע כמו כן, אף זאת כפי שנקבע בבתי המשפט דלמטה, כי אין מקום לשימוש בחלופת מעצר.

4. הערר נדחה.