בש"פ 2458/02 מחזרי אלון נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט גורפינקל) מיום 13.3.02 בה החליט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.נגד העורר ושניים אחרים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם שורה של עבירות ובהן - ככל שהדבר נוגע לעורר - עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה ברכב במזיד, תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות והצתה. הרקע לאישומים הוא בכך כי המתלונן, איש עסקים, נמצא בקשר עסקי עם אחד השותפים לעבירה חנוך עצמון (להלן - עצמון) ובעקבות חקירת המתלונן והליך משפטי שהתקיים בעקבותיה נדון עצמון לעונש מאסר. עצמון דרש מהמתלונן להעביר אליו סכומי כסף כפיצוי על ישיבתו במאסר וכשזה סירב, איים עליו כי יפגע בו לכשישתחרר. ואכן, לאחר שחרורו, המשיך עצמון באיומיו כלפי המתלונן. באותה עת לקח העורר הלוואה מעצמון, אשר עסק במתן הלוואות בשוק האפור. משנקלע העורר לקשיי פרעון, פנה אליו עצמון ובקשו לפגוע במתלונן כתחליף לפרעון החוב. וכך, העורר ושותף שלישי (אופיר) קשרו קשר לפגוע במתלונן. במסגרת זו, בשלב ראשון, הגיעו העורר ואופיר בסמוך למכונית המתלונן, והעורר ניקב שניים מצמיגיה. מספר ימים לאחר מכן, הגיעו השניים באישון לילה ליד ביתו של המתלונן וכאשר זה נכנס לביתו, היכה אותו העורר באלה וגרם לו חבלות בכתפו ובידו השמאלית. מספר ימים לאחר ארוע זה הגיעו השניים רכובים על אופנוע לסביבות מכוניתו של המתלונן, והציתו אותה. הרכב עלה באש ונשרף כליל, ורכב נוסף שחנה בסמוך ניזוק אף הוא.

3.בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה והורה על מעצרם של כל השותפים לארועים - והעורר בכללם - עד תום ההליכים. זאת, לאחר שמצא כי קיימת תשתית ראיות לכאורית למעורבותם בעבירות, וכי למעורבות זו עשויים להתלוות סממנים של פשע מאורגן, אשר אינם מאפשרים שחרור בחלופות מעצר.

4.העורר קובל על החלטה זו וטוען כי היה ראוי להחיל חלופת מעצר בעניינו. הוא עומד על כך כי הוא אדם צעיר בן 23 שאין לחובתו הרשעות קודמות, כי היה צד תמים בפרשה אשר נקלע למצוקה כספית ולכן עשה את דברו של עצמון, וכי לא נבדקה חלופת מעצר קונקרטית כלשהי באופן שעשוי היה לספק פתרון ראוי עד לתום המשפט. באת כוח המדינה מתנגדת לשחרור בטענה שמסוכנותו של העורר אינה נופלת ממסוכנותם של האחרים בפרשה וכי החלק שנטל בסדרת הארועים מצביעה על מעורבות ממשית במהלכים פליליים של קבוצה הנחזית להיות קבוצת פשע מאורגן, ולכן בנסיבות אלה אין מקום לשחרור בחלופת מעצר.

5.נראית לי עמדתו של בית המשפט המחוזי וגישתה של המדינה לפיה אין מקרה זה מתאים להחלת חלופת מעצר. גם אם העורר חסר עבר פלילי, המדובר כאן בשורה של מעשי אלימות ברווחי זמן קצרים ביניהם, אשר כל אחד גם כשהוא עומד לעצמו, נושא מאפיינים של חומרה: החל במעשי האלימות הפיזית כלפי המתלונן באישון ליל, עבור לפגיעות החמורות ברכוש, וכלה במעשי הצתה ממש הטומנים סיכון הן לנפש והן לרכוש והסבו נזק ממשי לרכוש. לאור שרשרת הארועים, לא ניתן לראות במעורבותו של העורר משום מעידה חד פעמית אשר אין בה, בהכרח, אינדיקציה לנטייה עבריינית מובהקת. אך לא כך הם פני הדברים. מסכת הארועים משקפת סדרה של מעשי עבירה בזמנים שונים שיש בהם, במידה רבה, להצביע על נטייה עבריינית וכדי להחליש את עובדת עברו הנקי של העורר. יתר על כן, למסוכנות הנלמדת מהארועים עצמם נוסף החשש כי מדובר בקבוצה מאורגנת הפועלת בתכנון ובתיאום, ומטילה את מוראה על הסביבה במעשי סחטנות של כספים תוך איומים לפגיעה אלימה בגוף וברכוש ותוך מימוש חמור של איומים אלה. מימד זה מגביר את המסוכנות הנילווית למעשי השלושה והעורר בכללם, ואינו מאפשר את שחרורו לחלופת מעצר מחשש מסוכנותו. במצב דברים זה לא היה גם מקום לבדיקה קונקרטית של חלופת מעצר בעניינו, משאופציה זו נשללה על הסף, ובצדק כך.

לאור זאת אני דוחה את הערר. העורר ישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.