פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2487/04
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
ג'אמל אבו עג'אג'
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר
שבע בב"ש 1638/04 מיום 29.2.04 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' אבידע
תאריך הישיבה: כ"א באדר
תשס"ד (14.3.04)
בשם העורר: עו"ד י'
חודורוב
בשם המשיבה: עו"ד א' פטר
החלטה
1.העורר עומד לדין בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. הוא מואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. משהוגש כתב האישום ביקשה המשיבה לפסול את רישיון הנהיגה של העורר עד לתום משפטו. בית משפט השלום נעתר לבקשה. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. על כך הערר שבפניי.
2.ביום 7.8.03 נהג העורר במכונית בכביש המוביל מצומת שוקת לכיוון ערד. בנקודה מסוימת הוא איבד את השליטה על הרכב, כך לגרסת המשיבה בכתב האישום, סטה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית במונית שבאה ממולו. כתוצאה מהתאונה נהרג אדם שישב ליד העורר ואחרים נפצעו קשה (ביניהם העורר). בית משפט השלום מצא כי קיימות ראיות לכאורה. בסופו של דיון הוחלט, כאמור, לפסול את העורר מלהחזיק רישיון עד לתום ההליכים. אכן, בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום לפסילת הרישיון נפלה שגגה. שכן, צוין בטעות, כי לעורר הרשעות קודמות והסתבר שאין הדבר כן. במהלך הדיון לפני בית משפט לתעבורה תיקן בא כוח המשיבה את הטעות. אני סבור שהטעות האמורה אינה צריכה לקבל משקל כלשהו לגבי הערר שעל הפרק.
3.הטענה העיקרית שטוען בא כוח העורר הינה, שחלף זמן רב מעת שניתן היה להגיש כתב אישום, ובכל מקרה אף אם התקופה תחושב מתום הפסילה המנהלית, הרי אין הצדקה לפסול את הרישיון. כפי שצוין, התאונה אירעה ביום 7.8.03. נאמר לי שדו"ח בוחן לגבי התאונה היה מוכן ביום 17.8.03. באותו יום החליט קצין משטרה לפסול את רישיונו של העורר לתשעים ימים. מכאן, שתקופתה של הפסילה המנהלית הסתיימה במחצית חודש נובמבר. כתב האישום הוגש ביום 6.1.04 ויחד עימו בקשת הפסילה. בית משפט השלום נתן את החלטתו ביום 25.2.04. בין אם התקופה שיש לקחת אותה בחשבון הינה מנובמבר, ובין אם מחודש אוגוסט, אין לומר שמדובר בתקופה כה ארוכה שרק בגינה צריך היה לדחות את בקשת הפסילה. האירוע שמדובר בו הינו אירוע חמור וכמובן יש לצאת מן ההנחה שקיימות ראיות לכאורה כי העורר ביצע עבירה של גרם מוות ברשלנות, עת שנהג בכלי רכב. על יסוד כל אלה לא מצאתי יסוד לקבלת הערר.
הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"א באדר תשס"ד
(14.3.04).
ש ו פ ט