פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
2491/98
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
פואד דגש
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 1.4.98 בתיק ת.פ. 142/98
שניתנה
על-ידי כבוד השופט ס' ג'ובראן
בשם
העורר: עו"ד א' סלאמה
בשם
המשיבה: עו"ד י' למברגר
החלטה
העורר, המואשם בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות שוד בנסיבות מחמירות ונסיון שוד, נעצר עד תום הליכי המשפט נגדו.
לפי כתב-האישום, העורר, יחד עם שותפו לעבירה סמיר ווהיב, שדדו בתאריך 13.2.98 בעל מכולת בכפר דיר-חנא באיומים באקדח צעצוע. למחרת, בתאריך 14.2.98, ניסו העורר ושותפו לשדוד בעל מכולת בסחנין. הפעם העורר ריסס את בעל המכולת בגז מדמיע, אך בסופו של דבר הצליח בעל המכולת להתגבר עליו וללכדו.
אין חולק כי התשתית הראייתית שהציגה התביעה מספיקה למעצר וכי קיימת עילת מעצר. הטענה בערר שבפניי היא כי בנסיבות המקרה, ראוי היה לקבוע חלופת מעצר.
טענה זו נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי, ובדין נדחתה. העבירות בהן מואשם העורר, בשל מהותן, מקימות חזקת מסוכנות שלא נסתרה. אכן, גם בהתקיים עילת מעצר על בית-המשפט לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר, שהיא הגנת שלום הציבור, על-ידי אמצעי פחות חמור. בעניין שבפנינו, הן העבירות שביצע העורר והן שורת הרשעותיו הקודמות, מלמדות כי חלופת מעצר לא תסיר את החשש לפגיעה בשלום הציבור.
אשר-על-כן, אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, ח' באייר תשנ"ח (4.5.98).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98024910.
L03