החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2514/08 זכי אל נג'אר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · חיסיון ראיות חסויות בשל שיקולי ביטחוןעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש]

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש לקבל את מלוא חומר החקירה הנוגע לשתי פראפרזות שחלה עליהן תעודת חסיון בחתימת שר הביטחון. בית המשפט עיין בחומר בעצמו ופסק כי הוא נופל בגדרי החיסיון, אך הורה למסור פראפרזה מכמה קטעים נוספים. לאחר בחינת הראיות נקבע כי אין בחומר דבר נוסף שעשוי להועיל לעותר, והעתירה נדחתה בכפוף לכך.

העובדות

נגד העותר הוגש כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לייבוא נשק דרך מנהרה ממצרים לרצועת עזה, כאשר לטענת המדינה סייע בכיוון החופרים באמצעות מכשיר GPS. העותר הודה בחלק מהמעשים וכפר בהיסוד הנפשי. בתיק הוצאה תעודת חסיון בחתימת שר הביטחון, והעותר קיבל שתי פראפרזות מחקירות של אנשים אחרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למסור לנאשם פראפרזות או חומר חקירה מתוך ראיה שחלה עליה תעודת חיסיון בשל שיקולי ביטחון המדינה?
  2. 2.האם האינטרס של הנאשם לקבלת משפט הוגן גובר על האינטרס הביטחוני בחסיון החומר?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט בחן את החומר החסוי בעצמו ופסק כי חלקו נופל בגדרי החיסיון, ויש למסור לנאשם פראפרזה מקטעים מסוימים בלבד.

    ״שוכנעתי כי החומר נופל בגדרי החסיון. ככלל אומר כי החומר בו עיינתי הוא חומר, "מזיק" למערער יותר משהוא מועיל.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיה חסויה
  • תעודת חסיון
  • פראפרזה
  • שר הבטחון
  • אינטרס ביטחוני
  • משפט הוגן
  • חומר חקירה
  • שירות הביטחון הכללי
  • מנהרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2514/08

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקש:

זכי אל נג'אר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה לגילוי ראיה

תאריך הישיבה:

א' בניסן, תשס"ח

(6.4.2008)

בשם המבקש:

עו"ד יחיא דהאמשה;

עו"ד עבד אלמאלב דהאמשה

בשם המשיבה:

עו"ד ג'ויה שפירא

החלטה

1.

עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

2.

נגד העותר הוגש כתב אישום בו הואשם בכך כי בראשית 2006 ברצועת עזה קשר העותר קשר עם אחרים לחפור מנהרה בין מצרים לרצועת עזה ולייבא דרכה נשק לרצועה. העותר עצמו השתתף על פי כתב האישום בתחילת חפירת המנהרה, אך בהנחייתו של אביו הפסיק את השתתפותו בכך. כדי לכוון את החופרים הביא העותר G.P.S ובעזרתו הנחה את החופרים לכיוון החפירה הנכון.

3.

בתגובתו המפורטת לכתב האישום הודה העותר בכך שהתבקש על ידי אביו לבנות בית ולאחר מכן "בור" אך כפר בקשירת קשר לייבא נשק. הוא הודה בכך שיחד עם אחרים השתתף בבניית הבית שהוא בית רגיל לכל דבר ועניין ובחפירת בור, אך הפסיק לאחר מכן בהנחיית אביו. העותר הודה גם שהשתמש במקום במכשיר G.P.S אך לטענתו עשה כן על מנת למדוד מרחקים בתוך הבית, ולא לצורך כיוון החופרים. המכשיר לא משמש למטרה זו, לטענתו.

כפי שהסביר בא כוח, עו"ד דהאמשה, בדיון על פה – עיקר המחלוקת היא על היסוד הנפשי של העותר.

4.

בתיק הוצאה תעודת חסיון בחתימת שר הבטחון ולפיה מסירת ראיות בעניינים הבאים, עלול לפגוע בבטחון המדינה:

"1.

מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי לרבות

כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחשפם.

2.

א.שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי

עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון

הכללי, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ

ובמסגרת חקירה. לרבות תוכן מידע העלול להביא

לחשיפת שיטות ונהלים אלה.

ב.אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי

להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה. לרבות

החומר אשר נאסף באמצעים אלה.

3.

החיסיון אינו חל על נושאים המהווים טענות פסול

מחקירתו של הנאשם.

4.

תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות

הביטחון הכללי לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי

לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם."

5.

העותר קיבל שתי פראפרזות. בראשונה נאמר:

"

27/1/08

הנדון:

פראפרזה מחקירתו של זכי נג'אר

במהלך חקירתו התבטא הנדון בפני מי שאינו איש מרות כי אינו מעורב בהברחות וכי אינו יודע אם אחיו מחמד מעורב בהברחות.

בברכה

המכונה 'שייקה'"

ובשנייה:

"

27/1/08

הנדון:

פראפרזה מחקירתו של מחמד נג'אר

במהלך חקירתו, קודם ליום 28/3/07, התבטא הנדון בפני מי שאינו איש מרות כי כל מה שהודה עליו בחקירה הנו שקר וכי הודה על בחור בשם חגאזי וכי אין זה נכון.

בברכה

המכונה 'שייקה'"

6.

בבקשה שלפני מבקש העותר להורות למשיבה להעמיד לרשותו את מלוא חומר החקירה הנוגע לאותן פראפרזות. נטען כי האינטרס לזכותו של העותר למשפט הוגן גובר על האינטרס הביטחוני באי חשיפת החומר.

7.

עיינתי בחומר שבמחלוקת, והוספתי ושמעתי הסברים על פה, בשתי ישיבות נפרדות. שוכנעתי כי החומר נופל בגדרי החסיון. ככלל אומר כי החומר בו עיינתי הוא חומר, "מזיק" למערער יותר משהוא מועיל. עם זאת העיון מעלה כי ישנם מספר קטעים נוספים לגביהם יש למסור פראפרזה. הקטעים סומנו על ידי בתיק שהועבר לרשותי ואלה הם: לגבי הפראפרזה הראשונה יש להוסיף את דברי העותר בקטעים אותם סימנתי א' ב' ו-ג. לגבי הפראפרזה השנייה יש למסור פראפרזה גם מן הקטעים שסמנתי כ-ד', ה, ו-ו'. פראפרזה ו' היא הפראפרזה השניה שצוטטה על ידי [כפי שמופיע בפראפרזה]. תוכנה כבר נמסר. ואולם בטקסט מופיע כי "כל מ שהודה עליו" ואין זה ברור אם המילה השנייה היא "מה" או "מי".

8.

בכפוף לאמור, ולאחר שבחנתי את הראיות על פי הקריטריונים המקובלים עלינו אין בחומר דבר נוסף העשוי, ולו באופן רחוק, להועיל לעותר.

ניתנה היום, ג' ניסן תשס"ח (8.4.2008).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט בחן את החומר החסוי בעצמו ופסק כי חלקו נופל בגדרי החיסיון, ויש למסור לנאשם פראפרזה מקטעים מסוימים בלבד.