בש"פ 2515/20 מדינת ישראל נ. ג'ומעה שיהאב

1.

מבלי להקל ראש בטענות הסניגור בנוגע להימשכות ההליכים, הגעתי לכלל מסקנה כי נקודת האיזון בין צרכי ההליך הפלילי, מחד גיסא, לבין ההגנה על חירות המשיב בעודו זכאי לחזקת החפות, מאידך גיסא, טרם הוסתה לכיוון מציאת חלופה הולמת למעצרו מאחורי סורג ובריח. זאת, מאחר שהמשיב מואשם בעבירות אלימות חמורות; האישום מאומת בראיות לכאורה; והחלטתו של בית משפט השלום לעצור אותו עד תום ההליכים התבססה בין היתר על מסוכנות הנשקפת ממנו לאור עברו ונסיבות המקרה.

2.

גדולה מכך: מדובר בבקשה ראשונה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר

ל-9 חודשים, ולמרות שההליך שהתקיים בעניינו לא התנהל באופן אידיאלי, לא מצאתי בו פגמים או עיכובים משמעותיים אשר יכולים להצדיק את שחרורו בעת הזאת.

3.

מובן מאליו הוא, כי האמור לעיל איננו גורע מזכותו של המשיב להגיש לבית משפט השלום בקשה לקיים עיון חוזר במעצרו או בתנאיו, לאור הימשכות ההליכים או מכל סיבה אחרת, ויש לקוות שהבקשה לביטול כתב האישום שהלה הגיש אף היא תידון ותוכרע בתוך זמן קצר.

4.

אשר על כן, אני מקבל את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, זאת החל מיום 29.4.2020 או עד למתן פסק דין בת"פ 67229-07-19 (שלום חדרה), לפי המוקדם.