פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
2520/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. אסעד אנקר מסראוה
2. נסרין מסראוה
3. ג'יהאד ג'אבר
בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: ט' באדר ב' תשס"ג
(13.3.2003)
בשם המבקשת: עו"ד יהודה ליבליין
בשם המשיבה 2: עו"ד דרור מקרין
החלטה
המשיבה 2 עומדת לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ומיוחסות לה עבירות של נסיון לרצח ושידול לרצח. הנרצח היה בעלה ואחיו של המשיב 1. בין המשיב 1 לבין המשיבה 2, כך נטען באישום המיוחס לה, נרקמה מערכת יחסים אינטימית, אשר בעקבותיה קשרה המשיבה 2 יחד עם המשיב 1 קשר להמית את בעלה המנוח. זאת - כך נטען - כדי לזכות בכספי ביטוח החיים שלו וכדי לממש את אהבתם.
השניים, כך נטען, שקלו דרכים שונות להביא למותו של המנוח; המשיבה 2, מצידה, מהלה גם את התה שאותו הגישה למנוח בכדורי שינה טרם שיצא לנהוג ברכבו. אלא שהמנוח חלק את התה עם אמו, וכתוצאה מכך נפלו השניים למשכב. או-אז, כך נטען כלפיה, הפצירה המשיבה 2 במשיב 1 לפנות לאדם אחר שישלים את המזימה, וזה, מצדו, פנה למשיב 3 בעניין זה, וקיבל ממנו אקדח בקוטר 9 מ"מ. השניים האלה ארבו למנוח. המשיב 1, כך נטען, ירה בו ששה כדורים בראשו ובחלקים אחרים בגופו, הביא למותו, ונמלט, כך על-פי כתב האישום, יחד עם המשיב 3, מן המקום.
משפטם של המשיבים לא נסתיים בתקופה הקבועה לכך בחוק, וזו הפעם השלישית שהמדינה מבקשת להאריך את המעצר. המשיב 1 נתן הסכמתו לבקשה זו, ומעצרו הוארך. באת-כוח המשיב 3 לא התייצבה לדיון היום, ולבקשתה נקבע מועד חלופי, ונותר עוד להכריע בעניינה של המשיבה 2.
בא כוח המשיבה 2 מתנגד נחרצות לבקשה, והוא סבור כי גם בתקופה הנוספת המבוקשת, לא יסתיים משפטה של המשיבה 2. זאת בעיקר בשל העובדה שהתביעה מבקשת להעיד נגדה את המשיב 1, אך כיוון שמשפטו של זה טרם הסתיים, לא יהא ניתן לעשות כך. המדינה טוענת, לעומתו, כי יש להניח שמשפטו של המשיב 1 יסתיים בתוך תקופה קצרה יחסית בשל שבעובדות המיוחסות לו הוא מודה בפועל, וההתדיינות בעניינו מתמקדת בשאלה האם ראוי לגזור עליו עונש מופחת. המדינה גם הצהירה כי היא עצמה אינה מתכוונת להעיד את המשיבה 2 במשפטו של המשיב 1, ועל כן, מן ההיבט הזה לא תהיה מניעה לסיים את משפטו.
המעשים המיוחסים למשיבה 2 חמורים, והם מעידים, לכאורה, על מסוכנותה הרבה. מסוכנות זו לא קהתה ולא פחתה גם היום. בית משפט זה (כבוד השופט מצא) האריך בהחלטה קודמת כי משפטה של המשיבה 2 עשוי להסתיים לפני תום המחצית הראשונה של שנת 2003, ונראה גם היום כי תחזית זו ניתנת להגשמה בשיתוף פעולה של כל הגורמים הנוגעים בכך.
אשר על כן, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרה של המשיבה 2 בתשעים ימים, החל מיום 15.3.2003, או עד למתן פסק-דין בעניינה, הכל לפי המוקדם יותר.
ניתנה היום, ט' באדר ב' תשס"ג (13.3.2003).
ש ו פ ט