פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2532/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
מוסא כרישאת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ב"ש 20309/07 שניתנה
ביום 6.3.07 על ידי כבוד השופט נ' הנדל
תאריך הישיבה:
ז' בניסן תשס"ז (26.3.07)
בשם המבקש:
עו"ד א' שלו ועו"ד י' פורר
בשם המשיבה:
עו"ד ז' אריאלי
החלטה
1.
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.
2.
בבית המשפט המחוזי הוגש כתב אישום, המייחס לעורר עבירות אלה: נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כתב האישום מתאר מרדף בכביש בין-עירוני, כאשר אנשי משטרה רודפים אחרי העורר בעודו נוהג בכלי רכב. העורר, כך לפי כתב האישום, לא ציית להוראה לעצור, נמלט תוך שמהירות נסיעתו הגיעה עד כדי 186 קמ"ש . במהלך הנסיעה עקף העורר בצורה מסוכנת כלי רכב שנסעו בכביש. בשלב מסויים, בעקבות חסימה משטרתית על הכביש, ביצע העורר פניית פרסה והחל לנסוע על הכביש בכיוון המנוגד לכיוון התנועה. אף במהלך נסיעה זו נסע העורר במהירות גבוהה ביותר של 160 קמ"ש .
3.
הסניגור המלומד טען, כי ראוי היה לו לבית המשפט המחוזי להורות על הגשת תסקיר. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהדיון בבקשת המעצר נדחה למספר שבועות. המשיבה טוענת מצידה, כי נסיבות המקרה מצביעות על מסוכנות ברמה כזו שאינה מצדיקה בחינה של חלופת מעצר. דעתי היא, שצדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו.
למרבה הצער, כבר התרגלנו למקרים חמורים בהם נהגים נמלטים במהירות גבוהה מאנשי משטרה שרודפים אחריהם, ותוך כדי כך גורמים לסיכון משמעותי ביותר של האחרים המשתמשים בכביש. דומני שהמקרה הנוכחי יוצא דופן משהו, משתי בחינות: ראשית, המהירות הגבוהה בה נהג העורר; שנית, העובדה שנסע נגד כיוון התנועה במהירות גבוהה על כביש בין עירוני.
אין צורך להכביר מילים על הסיכון הנוצר שעה שנהג נוסע במהירות גבוהה מאוד, מדובר ב- 160 קמ"ש , נגד כיוון התנועה, בכביש בו נוסעים נהגים רבים. כאשר מוסיפים לכך את העבר התחבורתי המכביד של העורר, מתחייבת המסקנה שהדרך היחידה לאיונו של הסיכון הנשקף מן העורר הינה זו של מעצר עד תום ההליכים.
4.
אי לכך, הנני דוחה את הערר.
ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ז (26.3.07).
ש ו פ ט