בש"פ 2545/18 מדינת ישראל נ. אבישי איתח

1.

ביום 26.3.2018, הוגשה בקשת המדינה להאריך את מעצרם של הנאשמים 4-1 בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדם, ב-90 ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בהחלטתי מיום 30.3.2018, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב 2 (הנאשם 2 בכתב האישום (להלן: המשיב )), ב-90 ימים, החל מיום 6.4.2018, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 13515-07-17, לפי המוקדם, וזאת בהסכמתו. במקביל, דן חברי השופט ד' מינץ בבקשת המדינה ככל שהיא נוגעת לנאשמים 1, 3 ו-4 בכתב האישום (בש"פ 2545/18 מדינת ישראל נ' איתח

(4.4.2018), והחליט להאריך את מעצרם של נאשמים אלה ב-90 ימים נוספים, כמבוקש על ידי המדינה.

2.

לאחר מתן ההחלטות כאמור, פנו ב"כ הנאשמים לבית משפט זה בבקשה לעיון חוזר או לדיון מחודש בהחלטת המעצר. מאחר שהחלטתי נוגעת למשיב בלבד, אתמקד בבקשתו של עו"ד אלי בניה, ב"כ המשיב. נטען בבקשה, כי ביום 5.4.2018 יצר התובע בתיק בית המשפט המחוזי, עו"ד מסעד, קשר טלפוני עם ב"כ המשיב והודיע לו כי בידי המדינה " ראיות חדשות נוספות שקושרות את [המשיב] לעבירות נשוא כתב האישום ". ועוד נמסר לב"כ המשיב, כי בדעת המאשימה להורות על חקירתו של המשיב ביחס לראיות אלו. לטענת ב"כ המשיב, התברר לו כי, במקביל לניהול התיק נשוא הבקשה דנן, מתנהלת חקירה נוספת המתייחסת לסוגיות הרלוונטיות לכתב האישום. חומרי החקירה החדשים טרם נמסרו לב"כ המשיב והוא אינו יודע, בשלב זה, כיצד חומרים אלו משליכים על הגנתו של המשיב. בנסיבות אלה, נטען על ידי ב"כ המשיב כי הסכמתו להארכת המעצר ניתנה " מתוך הסתמכות שגויה ומוטעית על בקשת המדינה שבה לא אוזכרו הפרטים החדשים הנ"ל ", ולפיכך יש לבטל את ההחלטה להאריך את מעצרו של המשיב, ולאפשר לו לטעון כנגד הבקשה להארכת מעצרו.

3.

ביום 25.4.2018 (היום), קיימתי דיון בבקשה זו, ובמהלכו טען עו"ד בניה כי בסוף השבוע שעבר הוגש כתב אישום נוסף בפרשה דנן, נגד שני נאשמים אחרים, ובכוונת המאשימה לתקן את כתב האישום בעניינו של אבישי איתח (הנאשם 1 בכתב האישום המתוקן, ואחיו של המשיב), באופן שיתווספו אישומים חדשים נגדו. עוד נטען, כי החקירה החדשה מתבססת על עדותו של עד מדינה, שאינו זה הקשור לכתב האישום המקורי, כאשר בכתב האישום הנוסף מאוזכר שמו של המשיב, כמו גם של אחיו – הוא הנאשם 1. לטענת עו"ד בניה, עוד בשלב ניהול החקירה והגשת כתב האישום בתיק נשוא דיוננו, היה ידוע למשטרה כי קיים חומר חקירה, העשוי להשליך על שאלת חפותו של המשיב, כאשר " המשטרה לא משתפת את הפרקליטות " בעניין זה. בנסיבות אלה, משהמשיב עצור תקופה של למעלה מ-10 חודשים מן הראוי, כך גורס עו"ד בניה, לבחון את האפשרות לשחררו ממעצר, תוך ביטול ההחלטה המוסכמת על המשך מעצרו. לשאלתי, אם אין מקום להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לעיין מחדש בהחלטה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו, בהינתן ההתפתחויות החדשות, השיב עו"ד בניה כי הוא כבר הגיש בקשה כזו. חרף זאת, סבור עו"ד בניה כי לנוכח עמדתה " השערורייתית " של המדינה, בעצם הגשת הבקשה להארכת המעצר מבלי לגלות את העובדות החדשות, מן הראוי כי בית משפט זה יבחן מחדש את החלטתו להאריך את מעצרו של המשיב, כמו גם את המשך מעצרם של הנאשמים האחרים בתיק.

4.

ב"כ המבקשת, עו"ד נילי פינקלשטיין, הבהירה בתשובתה כי בעת הגשת כתב האישום הנוכחי טרם החלה החקירה החדשה, שבמסגרתה הופעל סוכן וגוייס עד מדינה. רק ביום 3.4.2018, מועד הדיון בפני השופט מינץ, הפכה החקירה הסמויה לגלויה. בעקבות כך, הוזמנו ב"כ הנאשמים כולם לעיין ולהעתיק את חומר החקירה החדש, ובדעת המאשימה לתקן את כתב האישום הנוכחי ביחס לנאשם 1 בלבד. אשר לקצב ניהול ההליך בתיק העיקרי, נמסר כי בוטלו שני ימי דיונים בלבד, ונראה כי משפטם של הנאשמים חוזר למסלולו הרגיל. לגישת עו"ד פינקלשטיין, אין מקום לעיין מחדש בהחלטת מעצרם של המשיב ושל יתר הנאשמים, והדרך הנאותה היא להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי, לעיון מחדש בהחלטה לעוצרם עד לתום ההליכים.

5.

לאחר שהאזנתי בקשב רב לטיעוני הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה, ולדון מחדש בבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים. אין צריך לומר, כי כל עוד הייתה החקירה החדשה בגדר חקירה סמויה לא היה מקום לשתף את ב"כ הנאשמים בתוצרי חקירה זו, גם אם הייתה לה השלכה כזו או אחרת על עניינם. החקירה הפכה לגלויה לאחר שניתנו החלטות המעצר על ידי ועל ידי חברי, השופט מינץ, ולפיכך מדובר בנסיבות ובעובדות חדשות, שהמקום לבחון אותם הוא בבית המשפט המחוזי, במסגרת בקשה לעיין מחדש בהחלטה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים בעניינם. ואכן, עו"ד בניה עשה כן והגיש בקשה לעיון מחדש בבית המשפט המחוזי, ולא ירדתי לסוף דעתו מדוע עליי להידרש לאותה בקשה בדיוק. אשר לטענה כי מדובר בהתנהלות " שערורייתית " של המאשימה, אומר בקצרה כי אינני סבור כך, ומכל מקום אין בסיס לבקשה להורות על שחרורו של המשיב ממעצר, כדי " להעניש " את המאשימה או כדי להביע מורת רוח מהתנהלותה.

6.

סוף דבר, הבקשה לעיין מחדש בהחלטתי להורות על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, נדחית בזאת. וכאמור, דרך המלך מבחינת המשיב ויתר הנאשמים שמעצרם הוארך על ידי השופט מינץ, היא בהגשת בקשה לעיין מחדש בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצרם עד לתום ההליכים במשפטם.