בש"פ 2548/05 משה אבדלחלק נ. מדינת ישראל

1.בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' גרג'ורה) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. נגד העורר הוגש כתב אישום על פיו בשעות הבוקר של יום 17.1.05 דקר את המתלונן שהיה בדרכו לתחנת האוטובוס וגרם לו פצע מדמם בבטנו והמטומה בקצה האונה הימנית של הכבד. המתלונן הובהל לבית החולים, עבר ניתוח לתפירת הכבד ואושפז עד ליום 24.1.05. בכתב האישום מיוחסות לעורר עבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות על פי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 יחד עם סעיף 335(א) לחוק וכן עבירה של החזקת סכין על פי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. לא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה ולא באשר לחזקת מסוכנותו של העורר. הסניגור ביקש לשחרר העורר לחלופת מעצר שתבטיח, כדבריו, הגנה על הציבור ותימנע שיבוש הליכי משפט. הוא הציע גם חלופה במוסד טיפולי, מרכז להחלמה לנפגעי סמים של עמותת "אדם לאדם".

בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בקבעו כי לא שוכנע שהעורר אכן מוכן נפשית להתחיל בתהליך הגמילה. עם זאת ציין בית המשפט כי היה מוכן לשקול אפשרות זו לו היה העורר מראה נכונות לעבור תהליך זה וציין, כי תסקיר שירות המבחן מתאר מצב קשה בו מצוי העורר ומגיע למסקנה שהעורר זקוק למסגרת טיפולית מתאימה ולא במוסד גמילה.

מכאן הערר שבפניי.

3.בא-כוח העורר חזר בפניי על טענותיו וביקש לאפשר לעורר להיגמל מהסמים במסגרת מוסד גמילה ועם סיום הטיפול לאפשר לו להימצא בכפר מלכישוע שבו מצויים נגמלים בשלבים שונים. לטענתו, מקרהו של העורר, שטופל לאחרונה "בבית הגפן" משך תקופה של כשנה ואף החל לבדוק אפשרות לעבור הליכי גמילה, נכנס במסגרת המקרים החריגים בהם בית המשפט יאפשר חלופה בתנאי גמילה. העורר יצר קשר עם עמותת "אדם לאדם" והוא בשל לקבלת טיפול. עוד מציין הוא שתסקיר שירות המבחן כלל לא התייחס לנושא ואינו משקף את המצב לאשורו מכוון שבזמן ביקורו של קצין המבחן היה מרשו נתון במצב נפשי קשה. מרשו מכחיש את המעשים המיוחסים לו ואינו תולה אותם בהתמכרותו לסמים. בעברו הפלילי בעיקר עבירות סמים ואין בעברו עבירות אלימות חמורות. לטענתו, אין חשש לשיבוש מהלכי משפט אך מכל מקום החלופה אותה הציע עשויה ליתן מענה גם לעניין זה.

בא-כוח המדינה, עורך-דין פטר, טען כי למעט במקרים חריגים, אפשרות גמילה נשקלת בסופו של ההליך הפלילי ולא כחלופה למעצר. הוא סבור, כי העורר לא נכנס לקטגוריה המצומצמת של מטופלי גמילה אותם ניתן לשחרר ממעצר. התהליך שעובר העורר "בבית הגפן" לא מנע ממנו לבצע את הדקירה ללא כל מניע וללא סיבה. יתר על כן, הוא מבהיר בטיעונו כי הטיפול במוסד הגמילה שהוצע מוגבל ל-3 שבועות בלבד ואין כל התחייבות לקבלתו של העורר בכפר מלכישוע, שם מותנית קבלתו בבדיקות ובראיון אישי. לדעתו, קיים סיכוי טוב שהמשפט יסתיים תוך פרק זמן קצר. מספר העדים קטן ונקבעו שני מועדים קרובים לדיון ביום 22.3.05 וביום 6.4.05. עוד הוא מוסיף, כי לעורר, יליד 1968, עבר פלילי עשיר בעיקר בעבירות סמים ורכוש. בשנת 2000 ביצע עבירת אלימות שכללה החזקת סכין והכשלת שוטר במילוי תפקידו. לאור האמור מבקש הוא לדחות את הערר.

4.שמעתי טיעוני הצדדים, עיינתי בבקשה, בהחלטת הערכאה הקודמת ובתסקיר שרות המבחן והגעתי למסקנה שהמחלוקת בין הצדדים מתמקדת באפשרות לקיים חלופת מעצר ובשאלה האם ניתן בשלב זה לקיים הליך גמילה. בית משפט זה ציין לא אחת כי הליך גמילה שהינו קשה ורציני ומחייב גמילה פיזית ונפשית מצריך נכונות רצינית, כנות ובדיקות התאמה לפני השמתו של מועמד במוסד. אם חשוד לא גילה כוונה לעבור טיפול כזה בטרם נעצר ראוי כי ההחלטה בדבר טיפול גמילה תיעשה בשלב גזירת הדין (ראו: בש"פ 3797/00 זרעוני נ' מדינת ישראל ). עם זאת יתכנו מקרים חריגים בהם יאפשר בית המשפט להתחיל טיפול גמילה כאשר החשוד עדיין במעצר. בענייננו, על פי דברי בא-כוחו, נמצא העורר בהליכי טיפול "בבית הגפן" מזה כשנה (עד למעצרו). אחותו אף החלה לבדוק אפשרות לטיפול גמילה לגביו. אני סבורה שהאפשרויות לא נבדקו באופן ממצה ולא ניתן לקבוע אם קיימת נכונות רצינית וכנות מצידו לעבור תהליך גמילה. בתסקיר שירות המבחן צוין כי נערך עמו מפגש אחד בלבד בבית מעצר קישון סמוך למעצרו ולא הצליחו לנהל עימו שיחה. עוד צוין כי מצבו המנטלי והפיזי קשה והוא זקוק לטיפול במסגרת טיפולית מתאימה כולל מסגרת פסיכיאטרית.

לאור האמור החלטתי לבקש תסקיר מעצר. התסקיר יידרש לנושא המסוכנות ולנושא חלופת המעצר כמו גם למסגרת הטיפולית המתאימה ובכלל זה מסגרת אפשרית לטיפול גמילה כבר בשלב המעצר.

שירות המבחן יתבקש להכין התסקיר תוך 14 ימים ולא יאוחר מיום 6.4.05.