בש"פ 2549/06 יוסף אלקיים נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו, בעבירות של סיוע לשימוש במסמך מזויף, סיוע לקבלת דבר במרמה והדחה בחקירה. תמציתן של העובדות שיוחסו לו היא, שהמערער ואחרים עשו שימוש בשיקים מזויפים כדי למשוך, במרמה ובאמצעות אנשי קש, מאות אלפי שקלים.

הודאת המערער ניתנה במסגרת הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, ומכוחו עתרה המשיבה למאסר של 15 חודשים, להפעלה, בחופף, של מאסר מותנה קודם, קנס ומאסר על תנאי. הסנגור היה רשאי לטעון מכוח אותו הסכם כהבנתו.

לאחר שהצדדים טענו לעונש, גזר בית המשפט למערער 15 חודשי מאסר והופעל, בחופף, מאסר על תנאי בן 12 חודשים. כמו כן, נגזרו לו 12 חודשים של מאסר על תנאי, וקנס בסך 90,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו.

כנגד גזר הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע העונש. בקשה זו נדחתה, ובכך עוסק הערר שבפני.

כאמור, המערער הורשע על פי הודאתו, ועל כן שוב לא עומדת לו חזקת החפות. יתרה מכך, המערער חטא בעבירות שעל חומרתן אין צורך להרבות מילים, וחמורה במיוחד היא העובדה שהוא שב וחטא חרף עברו הפלילי המכביד, על אף עונשי המאסר בהם נשא בעבר, ושעה שמעל לראשו ריחף מאסר מותנה. זאת ועוד, העונש שהושת על המערער לא חרג מגדרו של הסכם הטיעון, ואף שלמערער שמורה הזכות להשיג עליו, אינני סבור כי הוכחה עילה המצדיקה לעכב את ביצועו. עם זאת, נדמה כי ייטיב בית המשפט המחוזי לעשות אם יקבע ערעור זה לשמיעה עוד לפני פגרת בתי המשפט תשס"ו.

לפיכך, הבקשה נדחית. המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית משפט השלום בתל-אביב ביום כ"ז באדר התשס"ו (27.3.06), עד לשעה 11:00.