החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2551/97 כהן בנימין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · מעצר עד תום ההליכים וביניים בעניין סרסרות לזנותערר על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בעררים על שחרור בתנאי מעצר בית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי, שהותירה את המבקש במעצר עד למתן ההחלטה בערר על שחרורו לתנאי מעצר בית. נקבע כי בנסיבות בהן ההכרעה צפויה בתוך 48 שעות אין מקום להתערב, וכי ההחלטה אינה מביעה עמדה לגופו של המעצר או להשוואה בין הנאשמים.

העובדות

נגד המבקש ושני אחרים הוגשו כתבי אישום בסרסרות לזנות בגין העסקת קטינה בת 12 וחצי. שופט השלום שחרר את שלושתם לתנאי מעצר בית, ובקשת התביעה לעיכוב ביצוע ביחס למבקש נענתה. בית המשפט המחוזי דחה את מתן ההחלטה בערר לתאריך מסוים והורה שהמבקש יישאר במעצר עד אז, בעוד שני הנאשמים האחרים נותרו בתנאי מעצר הבית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי להותיר את המבקש במעצר עד למתן ההחלטה בערר על שחרורו לתנאי מעצר בית
  2. 2.האם החלטת הביניים שיצרה הבחנה בין המבקש לשני הנאשמים האחרים מהווה הפליה

הלכות

  1. 1

    אין להתערב בהחלטת ביניים שמטרתה לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בערר, כאשר ההכרעה צפויה בתוך זמן קצר

    ״במצב שנוצר, בו צפויה החלטת בית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות ועליו להכריע בשאלה אם שלושת הנאשמים ייעצרו עד לתום ההליכים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטת ביניים אינה מביעה עמדה לגבי המעצר לגופו או לגבי מעמדם השווה או השונה של הנאשמים

    ״אינני רואה להתערב בהחלטת הביניים של בית משפט קמא, ולהביע בכך עמדה כלשהי ביחס למעצרם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • ערר
  • קטינה
  • החלטת ביניים
  • הפליה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ 97 /

2551

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

העורר

:

כהן

בנימין

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום

20.4.97

בתיק ע"ש 817/97

שניתנה

על-ידי כבוד השופט

א'

בייזר.

תאריך

הישיבה: כ' בניסן תשנ"ז (27.4.97)

בשם

העורר: עו"ד גור

בשם

המשיבה: עו"ד ביינוול

ה ח ל ט ה

נגד המבקש ושניים אחרים הוגשו לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתבי אישום, בהם הואשמו בסרסרות למעשה זנות בגין העסקתה בזנות של קטינה בת 12 וחצי. שופט השלום המלומד שיחרר את שני הנאשמים בתנאים של מעצר בית ובדיון נפרד דן בעניינו של המבקש ושיחרר אף אותו בתנאים של מעצר בית, אלא שביחס אליו ביקשה התביעה לעכב את ביצוע ההחלטה ב48- שעות כדי להגיש ערר ומבוקשה ניתן לה.

על שתי ההחלטות הוגשו עררים לבית המשפט המחוזי והתיקים אוחדו. השופט המלומד של בית המשפט המחוזי, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בפניו, דחה את מתן החלטתו ליום 29.4.97, וקבע כי המבקש ישאר במעצר עד למתן ההחלטה. באשר לשני הנאשמים שהיו משוחררים בתנאי מעצר בית בעת הדיון, הם נשארו נתונים באותם תנאים עד למתן ההחלטה. על תוצאה זו הוגש הערר שבפני.

בעת מתן החלטתו של השופט המלומד של בית המשפט המחוזי הוא ציין כי אין בתוצאה שנוצרה, לפיה רק המבקש נתון היום במעצר, משום הבעת עמדה ביחס לערר שבפניו. כל שביקש השופט הוא שלא לשנות מן המצב הקיים עד למתן ההחלטה.

באת כוחו של המבקש טוענת להפליה ובאת כוח המדינה טענה בפני כי דין שלושת הנאשמים להיעצר עד תום ההליכים.

במצב שנוצר, בו צפויה החלטת בית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות ועליו להכריע בשאלה אם שלושת הנאשמים ייעצרו עד לתום ההליכים, אינני רואה להתערב בהחלטת הביניים של בית משפט קמא, ולהביע בכך עמדה כלשהי ביחס למעצרם של השלושה או מעמדם השווה או השונה לעניין המעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, כ' בניסן תשנ"ז (27.4.97).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97025510.

N01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין להתערב בהחלטת ביניים שמטרתה לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בערר, כאשר ההכרעה צפויה בתוך זמן קצר
  2. 2החלטת ביניים אינה מביעה עמדה לגבי המעצר לגופו או לגבי מעמדם השווה או השונה של הנאשמים