בש"פ 2559/03 גאן בדעאן נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בבית משפט השלום בנצרת בשל מעשי הטרדה, פגיעה בפרטיות והפרת הוראות חוקיות. המתלוננת היא גרושתו של העורר מזה חמש שנים. בעבר התחייב העורר

שלא להתערב בחיי המתלוננת וילדיה, ולהימנע מליצור עמם קשר, אלא בדרכים שהוסכמו. חרף זאת, כך הוא מואשם, הוא בחר להפחיד ולהטריד את המתלוננת ואת בנם המשותף, מספר רב של פעמים, תוך שימוש בטלפון. הוא התקשר אליהם, ניתק את השיחה, חירף את המתלוננת, הכל באופן שהיה בו כדי לפגוע, להפחיד ולהטריד. כתב האישום מייחס לעורר גם הטרדה בכך שהוא מתחקה אחר גרושתו, פוגע בפרטיותה ליד ביתה וליד מקום עבודתה, באופן שגורם להטרדה. כשהובא לדין, נעתר בית משפט השלום לבקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד תום משפטו. בית המשפט מצא כי קיימות ראיות לכאורה העומדות לחובתו של העורר, וכי נסיבות המקרה מלמדות על קיום סיכון לבטחונה של המתלוננת. חשש זה למסוכנות גובר, כך ציין נשיא בית משפט השלום הנכבד, לאור עברו הפלילי של העורר, שהורשע בנסיון לגרום למותה של המתלוננת בדקירות. לאחר שקיבל תסקיר משירות המבחן, מצא בית המשפט כי אין בחלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר כדי לגרוע ממסוכנותו. כיוון שכך, הורה על מעצרו.

הערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה בהחלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בחן את ההחלטה ומצא כי אכן קמה עילת מעצר וכי אין לבחור בחלופה שהוצעה. בית המשפט המחוזי לא שלל את האפשרות שהעורר ימציא בעתיד הצעה לחלופת מעצר אחרת, על מנת שזו תישקל בהתאם.

לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. הערר נדחה.