בש"פ 2561/19 דניאל מציוק נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 31.3.2019 (מ"ת 48558-07-18, השופט י' טופף ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיון חוזר בעניינו של העורר, המצוי בחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

2.

בתמצית יצוין כי תנאי מעצרו של העורר, שהורשע על-פי הודאתו בעבירות של פציעה והחזקת סכין או אגרופן שלא כדין, השתנו לאורך הזמן, וכי ניתנו בעניינו מספר תסקירי מעצר מאת שירות המבחן. ההחלטה שהיא מושאו של ערר זה דחתה את בקשתו של העורר לשחררו מחלופת מעצר בפיקוח במהלך שעות היום על-מנת שיוכל לעבוד, כפי שהמליץ שירות המבחן, וקבעה דיון מעקב בנושא לחודש מאי.

3.

לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי הגם שבית המשפט המחוזי בחן את עניינו של העורר בתשומת לב וברגישות, נסיבותיו האישיות הקשות של העורר, ובכלל זה מחלת הסרטן שבה לוקה אביו, מצדיקות לאפשר לו לצאת לעבודה ולהושיט יד לפרנסת המשפחה כבר עתה.

4.

אשר על כן, אני מורה על קבלת הערר במובן זה שהעורר יוכל לצאת את ביתו לעבודה במשך חמישה ימים בשבוע – ימים ראשון עד חמישי, כך שלא יעזוב את הבית לפני השעה 7:00 ולא ישוב אליו בשעה מאוחרת מן השעה 19:00. העורר יהא רשאי לצאת לעבודה בלבד ללא פיקוח אנושי, ואילו ביתר שעות היממה ישהה בחלופת מעצר בתנאים שהוא נתון בהם כיום. יציאתו של העורר לעבודה תבוא חלף חלונות ההתאווררות שקבע לו בית המשפט המחוזי.

5.

סוף דבר: הערר מתקבל בהתאם לתנאים המפורטים בפסקה 4 לעיל. דיון המעקב שנקבע לחודש מאי בבית המשפט המחוזי יתקיים כסדרו, וברי כי בית המשפט המחוזי יפעל לאחריו כראות עיניו.