בש"פ 2570/06 מדינת ישראל נ. תומר לוי

1.לבית משפט השלום בירושלים הוגש כתב אישום המייחס למשיב 9 אישומים של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש, ואחד מהם (האישום הראשון) עוסק ב-20 מקרים של סחר מסוג זה. עם הגשתו של כתב האישום, עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וביום 11.7.05 נענה בית משפט השלום לבקשה זו. ערר שהוגש כנגד אותה החלטה, נדחה.

2.כתב האישום הוגש לבית המשפט ביום 30.6.05, וחרף החודשים הרבים שחלפו מאז, טרם הסתיימה שמיעתם של עדי תביעה. עתה, משחלפו תשעת החודשים אותם קצב המחוקק בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 לסיומו של ההליך הפלילי, עותרת המדינה כי יוארך מעצרו של המשיב מכוח הסמכות הנתונה לבית משפט זה בסעיף 62 של החוק.

לבקשה זו מתנגד בא כוחו של המשיב, שהדגיש כי השיהוי בהליכים מקורם בעניינים מנהליים של בית משפט קמא, להם לא תרם המשיב במעשה או במחדל.

3.אין ספק, כי הדיון בעניינו של המשיב מתנהל בעצלתיים, הואיל וכתב האישום נגדו, חרף ריבוי האישומים, בסופו של יום אינו סבוך יתר על המידה, וניתן היה לסיימו זה מכבר.

נדמה, כי אין צורך לחזור ולהדגיש כי השימוש בסעיף 62 לחוק המעצרים אינו הכלל אלא החריג לכלל, ועל כן נדרש בית המשפט לעשות בו שימוש זהיר תוך מתן משקל לזכותו של הנאשם לחירות. עם זאת, לא אורה על שחרורו של המשיב בשלב זה, ואני עושה זאת משני טעמים: ראשית, עקב חומרתן של העבירות המיוחסות לו, ובעיקר לנוכח העובדה שזו אינה הפעם הראשונה בה הוא חוטא בעבירות סמים, ובעבר אף נשא בעונשי מאסר אחדים בגין כך. שנית, תיק זה קבוע ליום 30.4.06 להמשך דיון, ובית המשפט קבע בהחלטתו מיום 13.2.06, כי באותו מועד תסיים התביעה את הבאת ראיותיה, ותישמע גם פרשת ההגנה. אם בית המשפט יעמוד במשימה זו שנטל על עצמו, כי אז מותר להניח שההכרעה בעניינו של המשיב קרובה.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב -90 ימים, החל מיום 30.3.06 או עד למתן פסק הדין בת"פ 1232/05 של בית משפט השלום בבית שמש, הכל לפי המוקדם.