בש"פ 2570/12 סמרי היאב נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט רון שפירא) במ"ת

5851-03-12 בגדרה קבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר בעבירות הצתה, גניבה, איומים, העלבת עובד ציבור, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ברכב ללא ביטוח; וכי ישנן עילות מעצר מוצקות למעצרו - מסוכנות וחשש להשפעה על עדים.

2.

בית המשפט הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, על מנת לשקול חלופה למעצר, והינחה כי "על החלופה שתיבחן על ידי שירות המבחן להיות מרוחקת מעל 70 ק"מ מירכא ומהכפרים ג'דידה – מכר... בשים לב לחומרת המעשה ורמת המסוכנות העולה מהתנהגות המשיב יותנה השחרור בהפקדת בטוחות כספיות שלא יפחתו מהסכום של 25,000 ₪ במזומן, בתוספת ערבויות ראויות נוספות" (עמוד 5 להחלטה).

3.

בעררו טוען העורר כי לא יוכל לעמוד בשני הפרמטרים הנ"ל שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא וכי ראוי כי שירות המבחן יבחן כל חלופת מעצר שתוצע לו. לדבריו, נעשתה עבירת הגניבה על רקע מצוקה כלכלית, וברור שאילו היה ברשותו סכום כסף מזומן בסך של 25,000 ₪ לא היה נקלע להסתבכות. בעיקר טוען העורר, כי אין צורך לקבוע חלופת מעצר רחוקה עד כדי כך. לעורר ישנם בני משפחה המתגוררים בכפרו ויכולים לפקח עליו, וניתן יהיה להוסיף גם איזוק אלקטרוני. נערכה סולחה, משפחתו של העורר נורמטיבית, המעצר עד כה היווה גורם מרסן וממתן, העורר מכה על חטא ומודה במעשיו.

4.

העורר הקדים את המאוחר. באופן מפורש ציין בית משפט קמא כי טרם גיבש עמדה סופית, ולא התחייבות לתוצאה כזו או אחרת בעניין המעצר. בית משפט קמא ציין כי ישקול את האמור בתסקיר, ישמע את השלמת טיעוני הצדדים, יתרשם מהחלופות שיוצעו ויתן את החלטתו. אין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בשלב זה. במענה לשאלתי במהלך הדיון הסתבר כי אין לעורר הצעה לחלופה זולת בכפרו. מוטב היה אפוא להימנע מהגשת הערר. פשוט וברור כי חלופת מעצר בירכא או בג'דידה – מכר לא תסכון; ברור גם שיש צורך בערבויות כספיות ממשיות בכלל, ובשים לב לנזק הכספי שגרם העורר לפי המתואר בכתב האישום, בפרט. כל זאת, כשברקע הדברים עוד לא הוכרעה כלל השאלה אם דינו של העורר להעצר עד תום ההליכים או להשתחרר לחלופת מעצר, וכשעומדת לעותר זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר, ככל שתהיה לו עילה לעשות כן, או להגיש ערר, לאחר שתינתן החלטת בית משפט קמא בבקשת המשיבה להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

5.

הערר נדחה.