בש"פ 2584/20 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר באחד מתנאי צו הפיקוח שהוצא לגביו, מכוח סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

1.

הערכת המסוכנות של העורר גבוהה. בשנת 2017 הפר העורר את הוראות צו הפיקוח ואף נדון למאסר על כך. בנוסף לכך, היו הפרות כאלו ואחרות, הנוגעות לכך שהחל לעבוד במקום עבודה מבלי ליידע תחילה את היחידה לפיקוח על עברייני מין.

2.

עם זאת, יש לזכור כי חלפו כ-5 שנים מאז הוצא כנגד העורר, בהסכמתו, צו פיקוח.

3.

העורר עובד כיום בשני מקומות עבודה. יחידת הפיקוח אסרה עליו לעבוד באחד משני מקומות אלה (להלן: מקום העבודה השני ) , לאחר שלמקום עבודה זה הצטרפו קטינים.

4.

לא העורר הוא שהחל לעבוד במקום בו יש קטינים, אלא שהקטינים הם שהצטרפו אל כוח העבודה במקום העבודה השני (שמא לאור המצב הנוכחי). ככל שהבינותי מהעורר, הרי שבמסגרת עבודתו אין לו קשר לאותם קטינים, או שהקשר עימם מוגבל ביותר.

5.

בהינתן מכלול הנסיבות – ולא נעלם מעיניי הקושי לפקח על כך – אני סבור כי ראוי לאפשר לעורר להמשיך לעבוד גם במקום העבודה השני. מובן שהעורר הוזהר שלא ליצור קשר עם אותם קטינים, וככל שבמסגרת עבודתו הוא נדרש ליצור עימם קשר, הרי שהקשר חייב להיות מינימאלי, לקוני ואך ורק לצורך הממשק המיידי, אם וככל שצרכי העבודה מחייבים זאת.

6.

סופו של דבר הערר מתקבל, במובן זה שבכפוף לאמור לעיל, העובד יכול לחזור ולעבוד במקום עבודתו השני.

הובהרה לעורר המשמעות הכבדה של הסתבכות נוספת מצדו בהפרת הצו.