בש"פ 2595/03 ניסים ימין נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בבית משפט השלום בראשון לציון יחד עם אחר בשל ביצוע שורה של עבירות של סחר בסמים מסוכנים. לעורר עצמו מיוחסות ארבע עבירות בהן סחר בסם מסוכן, וכל פעם, בתמורה למאות שקלים שקיבל לידיו. מחומר הראיות העומד לחובתו, עולה לכאורה, כי לעורר יש זמינות כמעט מיידית להשגת הסם המסוכן כשמתבקש הוא לכך על-ידי קונים פוטנציאליים, וריבוי העבירות, ומשך הזמן בו נתבצעו מלמדים כי המדובר בעיסוק מתמשך.

בית משפט השלום מיאן להיעתר לבקשת התביעה להורות על מעצרו של העורר עד תום משפטו. זאת, בשל שנתרשם מתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי העבירות "נשוא האישום" מהוות חריג לתיפקודו הכללי הנורמטיבי והחיובי של העורר, ובשל שהוא "לוקח אחריות על חלקים מכשילים בהתנהגותו". כיוון שכך, הורה על שחרורו בתנאים מגבילים, ובין היתר שלא ייצא מבית הוריו. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נתקבל, לאחר שנקבע על-ידי בית המשפט כי הכלל הוא כי מי ששולח ידו בסחר בסמים מסוכנים ייעצר עד תום ההליכים, גם כאשר המדובר במי שאין לו עבר פלילי. כנגד החלטה זו מופנה הערר היום. העורר סובר כי לא היה מקום להתערב החלטת בית משפט השלום, במיוחד לאור האמור בתסקיר שירות המבחן.

דין הערר להידחות. כפי שציין, בצדק, בית המשפט המחוזי, הלכה פסוקה היא כי את שרשרת הפצת הסם יש לגדוע עוד באיבה, ומכל מקום, כך הדבר כאשר מדובר במי שלחובתו, לכאורה, שורה של עבירות סחר בסמים, שבוצעו לאורך זמן.

הערר נדחה.