פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
2595/99
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
ה
עורר:
דוד שוקרון
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
תאריך
הישיבה: י"א באייר התשנ"ט (27.4.99)
בשם
העורר: עו"ד מיכאל גבאי
בשם
המשיבה: עו"ד אמי פלמור
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע
מיום 22.3.99 בב"ש 020288/99
שניתנה
על ידי כבוד השופטת ר' אבידע
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של תקיפה, איומים, כליאת שווא, אונס (6 עבירות) והדחה בחקירה. בית-משפט קמא, בהחלטה ארוכה ומנומקת היטב, הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על החלטה זו הערר שלפני, ובא-כוח העורר, עורך-דין מיכה גבאי, עשה את כל אשר ניתן לעשות כדי לשכנעני כי נכון וראוי לבטל את החלטתו של בית-משפט קמא.
המדובר הוא ביחסיו של העורר עם המתלוננת אשר היתה חברתו וביקשה להיפרד מעליו. משהודיעה המתלוננת לעורר על כוונתה, כך מתוארים הדברים בכתב-האישום, עשה העורר בגופה את העבירות המיוחסות לו, ובעיקר אמורים הדברים במעשי אונס שביצע בגופה ובתקיפות אכזריות שתקפה.
את עיקרי טענותיו כיוון עורך-דין גבאי אל הראיות שנאספו אל תיק המשטרה. לטענתו, חזרה בה המתלוננת מתלונתה ולא עוד אלא שמשנה היא את גירסתה מפעם לפעם. בתיתנו דעתנו לכל אלה, כך מוסיף הוא וטוען, אין ניתן לומר כי יש ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות המיוחסות לעורר.
ניתנת אמת להיאמר כי אכן ניכרים, מעת לעת, היסוסים בתלונותיה של המתלוננת על העורר, ובצד אמירות המייחסות לו בבירור את העבירות שהוא נאשם בהן נשמעות מפיה אמרות אחרות, ולפיהן לא ביצע בה העורר את אותן עבירות. יש להדגיש כי כך הוא באשר למעשי האונס, בעוד באשר למעשי התקיפה, האיומים וכליאת השווא, אין גירסאות חלופיות בפי המתלוננת.
ואולם קריאת הדברים בכללם, לרבות ההודעות האחרות שנאספו אל תוך המשטרה, מעלות לפנינו בבירור תמונה של מתלוננת היראה יראה גדולה מפי העורר והחוששת ממש לנפשה. אכן, הרושם החד-משמעי המתקבל מקריאת הראיות הוא, שהמתלוננת מנסה, מעת לעת, להתכחש למעשים הקשים שהעורר ביצע בגופה, אך מתוך חששה שמא ירע לה. משלמדנו מתוך תיק המשטרה כי העורר יודע להפליא מכותיו במתלוננת, ובאכזריות, נוסיף ונדע כי אכן יש יסוד לחשש המתלוננת שמא ירע לה העורר. מוצאים אנו עצמנו כמו בתוך מעגל קסם, שהמתלוננת חוזרת בה מתלונתה אך באשר חוששת היא כי העורר יעשה בגופה אותם מעשים שעשה בה עד-כה, כדברי תלונתה שלה.
כאמור לעיל, הציג בית-משפט קמא באורח משכנע את מסכת יחסיה של המתלוננת עם העורר, ומקובלת עלי מסקנתו כי היה זה חששה של המתלוננת מן העורר אשר הביאה לשנות מן הגירסה המפלילה את העורר.
מעשי העורר המתוארים בכתב-האישום מקימים עילת מעצר, ומן הטעמים שמניתי לעיל אין מקום להורות על חלופת מעצר.
הערר נדחה.
היום, י"ב באייר התשנ"ט (28.4.99)
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99025950. G01