החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 26/97 חיים לקס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסר בתקופת המתנה לחנינהבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר לאחר דחיית בקשה קודמת לעיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש מאסר שטעמה היחיד היה הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. נקבע כי הגשת בקשת חנינה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע אלא במקרים חריגים. כמו כן נקבע כי מאסר קצר יחסית אינו עילה לדחייה בהמתנה לחנינה.

העובדות

על המבקש הוטל עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, שהצטברו לתשעה חודשי מאסר על תנאי, וגזר הדין אושר בערעור. בית המשפט עיכב פעם אחת את ביצוע המאסר עד מועד מסוים. המבקש הגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, שטעמה היחיד הוא בקשת חנינה שנשלחה לנשיא המדינה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה מצדיקה עיכוב ביצוע של עונש מאסר בפועל?
  2. 2.האם תקופת מאסר קצרת יחסית מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש בהמתנה לחנינה?

הלכות

  1. 1

    הגשת בקשת חנינה אינה מספיקה כדי להצדיק עיכוב ביצוע עונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל.

    ״כלל הוא, כי הגשת בקשת חנינה איננה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תקופת מאסר קצרה יחסית אינה עילה המצדיקה דחיית ביצוע כאשר מדובר בהמתנה לחנינה.

    ״תקופת המאסר הקצרה יחסית אף היא איננה עילה המצדיקה דחייה כאשר מדובר בהמתנה לחנינה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • חנינה
  • נסיבות מיוחדות
  • מאסר על תנאי
  • נשיא המדינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית

משפט לערעורים פליליים

רע"פ 26/97

בפני: כבוד

הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופטת ד' ביניש

המבקש:

חיים

לקס

נגד

המשיבה

:

מדינת

ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע

בשם

המבקש: עו"ד דניאל רזומוב

בשם

המשיבה: עו"ד נאוה בן-אור

החלטה

על המבקש הוטל עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, המצטברים לתשעה חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגד המבקש. גזר דינו אושר בערעור שהתברר לפנינו. בתאריך 22.6.98 נעתר בית המשפט לבקשת המבקש ועיכב את ביצוע עונש המאסר עד ליום 23.8.98. עתה מגיש הוא בקשה נוספת לעיכוב ביצוע העונש וטעמה היחיד הוא, בקשת החנינה שנשלחה לנשיא המדינה.

כלל הוא, כי הגשת בקשת חנינה איננה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל. (דנ"פ 4603/97

אהרן משולם נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) והאזכורים שם) לא מצאנו בבקשה זו נסיבות מיוחדות אשר נתחדשו מאז ניתנה דחיית הביצוע הקודמת. תקופת המאסר הקצרה יחסית אף היא איננה עילה המצדיקה דחייה כאשר מדובר בהמתנה לחנינה. (בש"פ 2435/95 גדעון לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם))

אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח באב תשנ"ח

(20.8.98).

נ ש י א ש ו פ ט

ת ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97000260.

N09

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • רעפ 26/97
  • דנפ 4603/97
  • בשפ 2435/95

הלכות

  1. 1הגשת בקשת חנינה אינה מספיקה כדי להצדיק עיכוב ביצוע עונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל.
  2. 2תקופת מאסר קצרה יחסית אינה עילה המצדיקה דחיית ביצוע כאשר מדובר בהמתנה לחנינה.