בש"פ 2607/06 חוסאם זועבי נ. מדינת ישראל

1.לבית המשפט לתעבורה הוגש כתב אישום המייחס לעורר נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח תקף ומסירתם של פרטים כוזבים. ביום ט' באדר תשס"ו (9.3.06) החליט בית המשפט לעצור את העורר עד תום ההליכים, אולם גם הורה כי יוגש לו תסקיר מעצר בתוך 14 ימים. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, שביום כ"א באדר תשס"ו (21.3.06) החליט בזו הלשון: "הערר מתקבל באופן זה שהעורר יישאר במעצר עד להחלטה אחרת, שתינתן לאחר דיון שיתקיים בפני בית משפט קמא לעניין חלופת מעצר. הדיון בפני בית משפט קמא ייקבע לאחר קבלת תסקיר מעצר". באי-כוח הצדדים הודיעוני במהלך הדיון בפני, כי התסקיר אמור להיות מוגש היום והדיון עתיד להתקיים מחר בפני הערכאה הראשונה.

2.בנימוקי הערר שבכתב נטען, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היתה אמורה להינתן ביום 20.3.06, אולם נראה כי התיק אבד, ועל כן ניתנה ההחלטה רק ביום המחרת וללא זימון הצדדים. לאור זאת, סבור העורר כי ראוי להגדיר את ההחלטה בערר כבלתי חוקית, וכך הוא גם דינו של מעצרו.

3.אכן, ההליכים בפני בית המשפט המחוזי מעוררים תהיות, אולם בסופו של יום, אין בכך כדי להושיע את העורר, הואיל והכרזה על בטלותה של החלטת בית המשפט המחוזי, תותיר את העורר במעצר מכוח החלטתה של הערכאה הדיונית. לפיכך, השאלה בפועל היא אם היתה כנגד העורר עילת מעצר, שהרי תשובה שלילית לשאלה זו תחייב את המסקנה כי לא היה מקום להמתין להגשתו של תסקיר שירות המבחן. לעניין זה, מקובלת עלי השקפת בא-כוחו המלומד של העורר, לפיה, ככלל, עבירות תעבורה ואפילו מן הסוג המיוחס לעורר, אינן מצדיקות את מעצרו של נאשם בטרם הוכרע דינו. ברם, ייחודו של מקרה זה הוא בכך שהעורר משמש כנהג מקצועי של רכב משא, שרישיונו נפסל בחודש דצמבר 2005, והוא הפקידו בתחילת חודש פברואר 2006. חרף זאת, ושבועות ספורים בלבד לאחר הפקדת הרישיון, חזר העורר לסורו ונהג ללא רישיון ובתקופת פסילה, ומותר לתהות אם זו הפעם הראשונה שהוא חוטא בכך. התנהגות מסוג זה מלמדת על הסכנה הנשקפת מהעורר, שככל הנראה, סבור הוא כי אינו נתון למרותו של הדין.

בנסיבות אלה, אין לשלול על הסף את מעצרו של עורר מסוג זה, ולפיכך, בדיקתה של החלופה המוצעת, היה תנאי חיוני כדי להכריע בשאלה אם תרופתו של העורר במעצר ממש או ניתן למצוא למסוכנותו מענה בדרך אחרת. אכן, אפשר שאת הבדיקה הזו ראוי וצריך היה לבצע בלוח זמנים קצר יותר, אולם מאחר וההכרעה בעניינו של העורר עתידה להתקבל מחר, לא ראיתי מקום להתערבותי בשלב זה.

הערר נדחה.