החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2620/98 דמיאן פקוביץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · גילוי ראיות וחיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיותעתירה לגילוי ראיות שהוצאה לגביהן תעודת חיסיון במשפט מתנהל בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בגילוי ראיות שהוצאה לגביהן תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות במשפט פלילי מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטת קבעה כי החומר שעיינה בו אינו מבסס את טענת תום הלב של העותר, וכי אין יסוד לחשש שהחיסיון נועד להסתיר מעורבות שירות הבטחון הכללי. לאחר בדיקה נמסרה לבא כוח העותר התוצאה בעניין הופעלותו של אדם נוסף, ובעקבות כך נמחקה הבקשה.

העובדות

העותר נאשם במשפט מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוצאה לגבי חלק מהראיות תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות. בא כוח העותר ביקש לבדוק אם אדם נוסף, העומד לדין בכתב אישום נפרד, הופעל על ידי שירות הבטחון הכללי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לגלות ראיות שהוצאה לגביהן תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, לצורך טענת תום לב של העותר?
  2. 2.האם יש יסוד לחשש כי תעודת החיסיון הוצאה כדי להסתיר שהמעשה נעשה ביוזמת ובידיעת שירות הבטחון הכללי?
  3. 3.האם הופעל אסקין על ידי שירות הבטחון הכללי?

הלכות

  1. 1

    החומר שהוצג לעיון השופטת אינו מבסס את טענת תום הלב שהעותר מבקש לטעון, ולהפך.

    ״נחה דעתי כי החומר שעיינתי בו אינו מבסס טענת תום לב״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין יסוד לחשש כי תעודת החיסיון הוצאה להסתיר את מעורבות שירות הבטחון הכללי במעשה.

    ״נחה גם דעתי כי אין כל יסוד לחשש שהעלה העותר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תעודת חיסיון
  • גילוי ראיות
  • פקודת הראיות
  • תום לב
  • שירות הבטחון הכללי
  • עתירה
  • חיסיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

2620/98

בפני:

כבוד

השופטת ד' דורנר

העותר

:

דמיאן פקוביץ

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

עתירה

לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א)

לפקודת

הראיות [נוסח חדש] תשל"א1971-

בשם

העותר: עו"ד בביאן

בשם

המשיבה: עו"ד נאוה בן-אור

החלטה

בפניי עתירה לגילוי ראיות שהוצאה לגביהן תעודת חיסיון על-פי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971- במשפט המתנהל בבית-המשפט המחוזי בירושלים נגד העותר דמיאן (חיים) פקוביץ'.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוצאה לגביו תעודת חיסיון, ואף שמעתי הסברים, נחה דעתי כי החומר שעיינתי בו אינו מבסס טענת תום לב שמבקש העותר לטעון במשפטו, אלא נהפוך הוא.

נחה גם דעתי כי אין כל יסוד לחשש שהעלה העותר כי תעודת החסיון הוצאה כדי להסתיר את העובדה כי המעשה המיוחס לעותר נעשה ביוזמת ובידיעת שירות הבטחון הכללי. לחשש זה אין כל יסוד.

התבקשתי גם על-ידי בא-כוח העותר, עורך-הדין בביאן, לבדוק אם מן החומר שעיינתי בו לצורך המשפט עולה כי אסקין, העומד לדין בכתב-אישום נפרד, הופעל על-ידי שירות הבטחון הכללי. נחה דעתי, לאחר עיון בחומר ושמיעת הסברים, כי אסקין לא הופעל על-ידי שירות הבטחון הכללי. משמסרתי לעורך-הדין בביאן את תוצאות בדיקתי, החליט הוא לחזור מן הבקשה, ואני מוחקת אותה.

ניתנה היום, ח' באייר תשנ"ח (4.5.98).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98026200.

L02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1החומר שהוצג לעיון השופטת אינו מבסס את טענת תום הלב שהעותר מבקש לטעון, ולהפך.
  2. 2אין יסוד לחשש כי תעודת החיסיון הוצאה להסתיר את מעורבות שירות הבטחון הכללי במעשה.