בש"פ 2634-24 בש"פ 2634-24

בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.ביום 3.7.2023 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); והחזקת סכין – עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 11.5.2023 שהה המשיב בבית כנסת בקריית שמונה, שם נערכה אזכרת אחיו. המתלונן, שעמו יש למשיב היכרות מוקדמת, הגיע בשלב מסוים עם בתו הקטינה, ילידת שנת 2017, לבית הכנסת. בחלוף זמן קצר, התגלע ויכוח בין המשיב והמתלונן, במהלכו המשיב שלף סכין ודקר את המתלונן בבטנו. המתלונן רץ לכיוון היציאה מבית הכנסת, אך המשיב דלק אחריו ודקר אותו בגבו, בעוד בתו הקטינה של המתלונן צופה במתרחש. המתלונן התמוטט ונפל אל הקרקע, והמשיב נמלט מהמקום. כתוצאה ממעשי המשיב, נגרמו למתלונן פצעי דקירה בבטן ובגב, הוא דימם ופונה מונשם ומורדם לבית החולים, ואף נזקק לניתוח במהלכו הוצא המעי הדק ונתפר פצע שנגרם בכבד.

2.הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו. בבקשה נטען, בין היתר, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, לרבות צילומי מצלמות אבטחה, הודעות עדים והודעת המתלונן, ודו"חות רפואיים של המתלונן; כי נגד המשיב קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית משהואשם בעבירת אלימות חמורה; כי מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנותו הרבה; כי מסוכנות המשיב מתעצמת נוכח עברו הפלילי הכולל 19 הרשעות קודמות במגוון עבירות, מרביתן עבירות סמים, ואף ריצוי מאסרים ממושכים; וכי דקות לאחר האירוע המשיב נראה יוצא מביתו ועד לרגע מעצרו הוא היה בבריחה, לכן קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יגרום לשיבוש הליכי משפט.

3.בדיון שהתקיים ביום 3.7.2024 ביקש בא כוח המשיב דחיה קצרה ובית המשפט קיבל את הבקשה והורה על מעצר המשיב עד להחלטה אחרת. בקשת דחייה נוספת הוגשה על ידי בא כוח המשיב עבור קבלת חומרי החקירה ולמידתם. ביום 13.7.2024 הוגשה בקשה לשחרור בא כוח המשיב מייצוג בשל מחלוקות שהתגלעו ביניהם, ובאותו היום ניתנה החלטה המורה על מינוי סנגור ציבורי למשיב. בדיון שהתקיים ביום 18.7.2023 ביקש בא כוח המשיב החדש דחייה על מנת להסדיר את נושא הייצוג. בדיון שהתקיים ביום 1.8.2023 הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר, תוך שהוא שומר את הזכות לפנות לבית המשפט אם תמצא חלופת מעצר. לפיכך, בית משפט קמא הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

4.התיק העיקרי: יחד עם הגשת כתב האישום המבקשת הגישה גם בקשת ארכה של 60 ימים להוצאת תעודת חיסיון בעקבות קיומו של חומר מודיעיני בתיק החקירה. בדיון שהתקיים ביום 18.7.2023 הוקרא כתב האישום למשיב, והדיון נדחה לשם הסדרת ייצוגו. ביום 21.9.2023 הגישה המבקשת בקשת ארכה מכיוון שטרם התקבלה תעודת החיסיון, והצדדים הודיעו כי הם מבקשים להפנות את התיק לגישור. מספר דיונים נדחו בשל מצב החירום במדינה ובשל הליכי הגישור בין הצדדים. ביום 5.12.2023 הודיעו הצדדים כי הליך הגישור לא צלח ונקבעו מועדים לשמיעת הראיות. ביום 8.12.2023 הגישה המבקשת בקשה מוסכמת לביטול מועדי הדיונים בשל אילוצים שונים. ביום 12.2.2024 הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום על ידי הוספת עדי תביעה שנשמטו מרשימת העדים, ובית המשפט נעתר לבקשה חרף התנגדות בא כוח המשיב. ביום 13.2.2024 נשמעה עדותם של ארבעה עדי תביעה. ביום 14.2.2024 הוגש כתב האישום המתוקן ונקבעו שני מועדי הוכחות נוספים לחודש אפריל (3.4.2024 ו-7.4.2024).

5.מכאן הבקשה להאריך את מעצרו של המשיב בפעם הראשונה. המשיב טען כי המדובר בתיק נסיבתי, וכי אין אפילו עד ראייה אחד שראה את המשיב דוקר את המתלונן. לטענתו, הוא לא היה בבריחה משך כחודשיים, אלא "יצא לטייל", ומאחר שאין לו מכר וקרוב למעט אחות קשישה ואין לו טלפון סלולרי, לא ידע שמחפשים אחריו.

6.ההלכות לגבי סעיף 62 לחוק המעצרים מוכרות וידועות ולא אחזור עליהן. איני רואה להידרש לחוזקן של הראיות, באשר הלכה עמנו כי "הליך על פי סעיף 62 לחוק המעצרים אינו האכסניה המשפטית הנאותה לבחינת טענות במישור הראיות לכאורה" (החלטתי בבש"פ 6003/17 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (31.7.2017)).

ולגופה של בקשה. ככלל, המסוכנות נלמדת מהמעשה והעושה. במקרה דנן, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות ברורה ועברו הפלילי העשיר של המשיב, הכולל גם עבירות אלימות לצד עבירות סמים רבות, מעיד אף הוא על מסוכנותו. לכך יש להוסיף כי קיים חשש שאם ישוחרר, המשיב ינסה להתחמק מן הדין. בנסיבות אלה, ועל אף שאני נכון להניח כי יידרשו הארכות נוספות, אני סבור כי נקודת האיזון בעניינו של המשיב לא השתנתה, וכי אין מקום לשקול, לעת הזו, חלופת מעצר.

7.אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 3.4.2024 או עד למתן פסק הדין בת"פ 3984-07-23 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.