בש"פ 2644/07 מדינת ישראל נ. אילן בן שטרית

1.

נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בכתב האישום הוא מואשם בעבירות של נשיאת נשק, החזקת נשק, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית והחזקת כלים לשימוש בסם. העוררת עתרה למעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט החליט לשחררו למעצר בית מלא, תוך השתת תנאים שונים. הערר שלפניי מופנה נגד החלטת השחרור.

2.

המשיב, שהינו תושב אילת, נתפס כשהוא נמצא בכלי רכב כשעל גופו אקדח טעון מסוג ברטה. באותה עת הוא אף החזיק סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.1 גרם לצריכה עצמית, וכן כלי מסויים לעישון הסם. המשיב טען כי החזקת הנשק על ידו נעשתה לשם הגנה עצמית, וזאת לאחר שהוזהר על ידי איש משטרה כי ראוי שיגן על עצמו. חומר החקירה מלמד כי איש המשטרה מכחיש שהזהיר את המשיב.

3.

נראה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שקיימות ראויות לכאורה. העניין יותר מורכב בכל הנוגע לעילת מעצר. חובה לציין בהקשר זה כי למשיב עבר פלילי עשיר. עם זאת, מדובר בעבר מתקופה רחוקה יחסית. לפני בית המשפט המחוזי הונחו מספר תסקירים בעקבות מספר דיונים שקיים בית המשפט. לפני בית המשפט דלמטה הובאו מספר הצעות לחלופת מעצר, ואלה נבדקו הן על ידי שירות המבחן והן על ידי בית המשפט. מספר חלופות נדחו עד שלבסוף בדיון האחרון החליט בית המשפט לקבל את חלופת המעצר האחרונה שהוצעה. כפי שצוין, המשיב הינו תושב אילת. מעצר הבית, כך על פי ההחלטה האחרונה, יהא בנס ציונה. בהחלטת השחרור אף נקבע כי מעצר הבית יהיה מלווה באיזוק אלקטרוני, כי יופקד סכום של 30,000 ש"ח, כי 2 הערבים יחתמו על ערבות בסך 30,000 ש"ח, כי יוצא צו איסור יציאה מן הארץ וכי ייאסר על המשיב ליצור קשר עם עדי תביעה. העוררת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתעלם מן הסיכון הטמון בהחזקת כלי נשק, כל זאת על רקע עברו הפלילי של המשיב. העוררת אף ציינה כי בעוד המשיב שוהה במעצר, הוא נתפס כשהוא מחזיק סם מסוג חשיש לצריכה עצמית, ומיד לאחר שהסם נתפס הוא השמיע דברי התרסה נגד השוטרים.

4.

כידוע, אפשרי מגוון רחב של נסיבות לעניין החזקת נשק. המקרה בו מדובר הינו חמור כשלעצמו, אך איננו עומד בדרגת חומרה גבוהה ביותר בחלופות השונות של החזקת נשק. השאלה האם מדובר בהחזקה לשם הגנה עצמית תתברר במשפט עצמו. נראה שלא תהיה לכך השלכה, מבחינת ההרשעה, אולם יתכן שלנתון זה, אם יתברר שאמת הוא, תהא השלכה מבחינת העונש. כאמור, בית המשפט המחוזי בדק את עניין חלופת המעצר ביסודיות. הונחו לפניו מספר תסקירים ונדחו חלופות שונות שלא היה בהן כדי לספק. בית המשפט המחוזי אכן בחר ללכת לצד המקל מבחינת המשיב, אך נראה לי שבנסיבות המקרה הנוכחי, אין זה מן הראוי שערכאת הערעור תתערב בהחלטתו.

אי לכך אני דוחה את הערר.