בש"פ 2651/18 מדינת ישראל נ. מיכל קליינמן

1.

המבקשת הגישה סיכומים בכתב מטעמה במסגרת התיק העיקרי כבר ביום 6.1.2018. בשל משבר אמון בין המשיבה לבין באת-כוחה הקודמת, ביום 4.3.2018 מוּנה לה סניגור ציבורי. כעולה מן הדיון שהתקיים לפנַי היום, הסניגור יזדקק לחודשים רבים על מנת להכין את סיכומיו, הואיל ומדובר בתיק רחב היקף עם מוצגים רבים ואלפי דפי פרוטוקול. על פי הערכתו של הסניגור, לא יעלה בידו להכין את הסיכומים אלא לאחר פגרת הקיץ של בית המשפט.

2.

בנסיבות אלו טענה באת-כוח המבקשת כי יש מקום להאריך את המעצר כמבוקש, בהצביעהּ על מסוכנות הנשקפת מהמשיבה. מנגד, לדעת הסניגור, יש לערוך תסקיר מעצר עדכני ולשקול את שחרורה של המשיבה, זאת לנוכח העובדה שהתסקיר האחרון בעניינה הוגש בחודש נובמבר 2016.

3.

בנסיבות המקרה נראה כי התיק העיקרי היה אמור להסתיים בימים אלה ממש. הגורמים להתמשכות ההליך נעוצים אפוא בהתנהלות המשיבה והסדרת הייצוג המשפטי בעניינה. לפיכך, איני רואה מנוס מהארכת מעצרה של המשיבה. אם יש בידי המשיבה להציע חלופת מעצר טובה שטרם נבדקה, פתוחה לפניה הדרך להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, אשר ישקול בין היתר את האפשרות להורות על הזמנת תסקיר מעצר חדש בעניינה.

4.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. אני מורה אפוא על הארכת מעצרה של המשיבה החל מיום 10.4.2018, ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 38315-12-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.