בש"פ 2662/07 יוסף כהן נ. מדינת ישראל

1.

בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו. בית המשפט המחוזי בעיר דחה ערר שהוגש. בפניי מונח ערר נוסף.

2.

העורר, יליד שנת 1985, מואשם בבית משפט השלום על פי כתב אישום הכולל שני אישומים דומים. כל אחד מן האישומים מדבר על התפרצות לבית מגורים וגניבה של פריטים שונים, כולל כרטיסי אשראי. כמו כן נגנבו מפתחות של כלי רכב. באישום הראשון אף נגנב כלי הרכב, בעוד שבאירוע השני נעשה נסיון לגנוב כלי רכב באמצעות המפתח הגנוב. שני המקרים התרחשו בסמיכות זמנים, לילה אחר לילה. העבירות בוצעו בשיתוף פעולה עם אחרים.

3.

לא היתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה, ואף לא לגבי עילת מעצר. השאלה היתה והינה האם ראוי לעשות שימוש בחלופת מעצר. יצוין, כי לפני בית משפט השלום הונחו שני תסקירים. בתסקיר השני הומלץ על שחרור לחלופת מעצר שתכלול מעצר בית, וכן איזוק אלקטרוני. יש להשיב במקרה זה לשאלה, האם הנסיבות השונות, הן אלה הנוגעות למעשי העבירה והן אלה הנוגעות לעבריין, מחייבות מעצר, הגם שמדובר בעבירות רכוש. המשיבה מצביעה על העבר הפלילי וכן על כך שבעודו שוהה במעצר השמיע העורר דברי איום חמורים לגבי קטין, שהיה אחד מן המשתתפים בשתי ההתפרצויות. לגבי העבר הפלילי, אין לומר שמדובר בעבר מכביד. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שעסקינן בצעיר בן 22 שנים שכבר ריצה מאסר של ארבעה חודשים.

4.

שקילת הנתונים מביאה אותי למסקנה שראוי היה במקרה זה לקבל את המלצתו של שירות המבחן. השירות בדק את החלופה שהוצעה – מעצר בית בפיקוח אימו של העורר ואחותו. נמצא כי החלופה הינה חלופה ראויה. שירות המבחן כתב בהחלטתו כי הכללת איזוק אלקטרוני בין תנאי השחרור תפחית את המסוכנות. כמו כן יש להתחשב אף בכך שאחד מן הנאשמים האחרים שוחרר מן המעצר. יוער, כי שני אחרים נשפטו וההליכים נגדם הסתיימו. אף אין מדובר בסדרה ארוכה של עבירות רכוש, אלא בשני אירועים עברייניים שונים, אם כי חובה לזכור שהם התרחשו לילה אחר לילה. סיכומו של דבר הוא שאין מדובר במקרה שלטעמי מצדיק מעצר. אי לכך הערר מתקבל, והחלטותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מבוטלות.

העורר ישוחרר למעצר בית מלא, בפיקוח אימו ואחותו, והכל תחת איזוק אלקטרוני. כמו כן, יחתמו האם והאחות על ערבות בסכום של 10,000 ש"ח כל אחת, ובנוסף יופקד סכום של 4,000 ש"ח. הליכי השחרור יבוצעו בבית משפט השלום.