בש"פ 2670/00 מדינת ישראל נ. נאסר מחאמיד

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. על-פי האמור בכתב האישום החזיק המשיב, ביחד עם אחר, סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 52.41 גרם נטו וכן משקל אלקטרוני המשמש להכנת הסם וחלוקתו למנות צריכה. עם הגשת כתב האישום הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו. בית המשפט קבע שעומדות לחובתו של המשיב ראיות ברורות המוכיחות לכאורה את אשמתו.

המשיב כפר בהאשמות המיוחסות לו ומשפטו החל להתברר. עדויות התביעה נשמעו כולן למעט עדותו של שותפו של המשיב. זה האחרון מנוע מלהעיד במשפטו של המשיב כל עוד לא הסתיים הדיון בעניינו שלו. הכרעת הדין בעניינו עומדת להינתן בימים הקרובים.

כיוון שחלפו תשעה חודשים מאז הגשת כתב האישום, מבקשת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. המשיב מתנגד לכך והוא סבור כי העובדה שהמשפט מתמשך שלא בעטייה של הסניגוריה צריכה לשמש שיקול חשוב כנגד בקשת המדינה. לטענתו, חל גם כרסום בראיות התביעה לאור העדויות שכבר נשמעו במשפט.

אכן, העובדה שהתמשכותו של המשפט אינה נובעת ממעשיה או מחדליה של הסנגוריה צריכה להיות מובאת בחשבון ההחלטה אם להאריך את המעצר. אלא שהתמשכות ההליכים פה נעוצה, בין השאר, בעובדה שלא ניתן היה מכוח הדין להעיד את שותפו של המשיב, המשמש עד תביעה בתיק זה, כל עוד לא נסתיים ההליך בעניינו. עתה משמשפטו עומד להסתיים ראוי להניח כי גם משפטו של המשיב יסתיים בתוך פרק זמן קצר יחסית.

לא שוכנעתי כי בעדויות, שנשמעו במשפט עד כה, יש כדי להחליש את חומר הראיות שהתביעה סמכה עליו מלכתחילה, במידה שיש בה כדי לשנות מן הטעמים שעמדו ביסוד ההחלטה לעצור את המשיב. כמות הסם שנמצאה ברשותו של המשיב גדולה ביותר והאינטרס הציבורי מחייב שלא לשחררו בשלב זה של המשפט. עם זאת נראה לי כי בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך אין צורך להאריך את מעצרו של המשיב לתקופה המתבקשת על-ידי המדינה.

התוצאה היא שאני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים, החל מיום 29.4.2000, או עד למתן פסק הדין במשפטו, לפי המוקדם מבין שני המועדים.