בש"פ 2694/12 דוד שפורקר נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של אינוס ומעשה מגונה. בית משפט קמא (השופט נסר אבו טהה) הורה בהחלטה מיום 22.3.2012 על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובדין הורה כך לאור קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, עילת מעצר של מסוכנות, והעדרה של חלופת הולמת. בית משפט קמא לא התרשם שאחותו של המשיב ובעלה מהווים דמויות סמכותיות ומציבות גבולות עבור המשיב וגם לא התרשם שיש בחלופה כזו משום מענה מתאים לצרכיו של המשיב, בשים לב לעברו הפלילי בתחום המיני. בית משפט קמא ציין עוד כי נוכח רמת המסוכנות המתוארת בתסקיר, ובעיקר בהעדר מוּדעוּת מצִדו של המשיב לצורך בטיפול והצבת גבולות להתנהגותו המינית, החלופה שהוצעה אינה הולמת.

למקרא הודעת הערר על נספחיה בכלל זה החלטות בית משפט קמא ושני תסקירי שירות המבחן, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים היום, שוכנעתי כי אכן, כל חלופה שאין בה מענה לצורך טיפולי בתחום המיני, לא תסכּון. הצורך הזה הוסבר היטב בתסקירי שירות המבחן, גם על רקע העבר, והוא עומד בעינו מבלי לפגוע בזכויות העורר לנהל את משפטו על-פי קו ההגנה שהוא חפץ בו.

בגמר הדיון, במענה לשאלתי, הבהיר העורר כי לעת הזאת הוא מודע לצורך בטיפול ומסכים לתהליך זה, וכי יתמיד בכך לאורך זמן, ככל שיידרש.

בנסיבות הללו המלצתי לשוב ולפנות אל שירות המבחן על מנת לבחון חלופה הולמת אחרת, ובמסגרתה גם תהליך טיפולי. ב"כ הצדדים הודיעו על הסכמתם.

הערר מתקבל אפוא באופן חלקי כדלקמן:

שירות המבחן מתבקש להגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר משלים אשר יכלול גם מסגרת טיפולית, וזאת בתוך 30 יום. בתוך 3 ימים יודיע ב"כ העורר לשירות המבחן מהי החלופה העדכנית המוצעת על-ידו.