פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
2701/01
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
העורר
ת :
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
עומר
סואעד
ערר
לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות
אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-
על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום
3.4.01
בתיק ב"ש 2029/01 שניתנה על ידי
כבוד
השופטת ס' ג'ובראן
תאריך
הישיבה: י"א בניסן תשס"א (4.4.2001)
בשם
העוררת: עו"ד מיכאל קרשן
בשם
המשיב: עו"ד סואעד האשם
החלטה
בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בה דחה את בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.
1.ביום 16.3.01 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיב ושניים נוספים, המייחס להם ביצוע עבירות של שוד מזוין, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע. המעשים המיוחסים למשיב בוצעו ביום 10.3.01. על פי המתואר בכתב האישום, הנאשמים יצאו לבילוי משותף כשבמהלך נסיעתם קשרו קשר לבצע שוד במטרה להשיג כסף למימון הבילוי. השלושה נכנסו לתחנת דלק בכניסה המערבית לסחנין והמשיב, שהינו חיל בשירות סדיר וברשותו רובה טלסקופ מסוג 16 M , יחד עם נאשם 1 יצאו מן הרכב בו נסעו בכוונה לשדוד את עובד התחנה. במסגרת השוד, נאשם 1 היכה באגרופו בפניו של מתדלק התחנה ואילו המשיב דחפו בבטנו באמצעות הרובה שבידו. המשיב ונאשם 1 איימו על המתדלק באמצעות הנשק ודרשו את כספו. תחת איומיהם, מסר המתדלק לידם סכום של כ- 500 ש"ח. לאחר מכן דרש הנאשם 1 מן המתדלק כסף נוסף וכן דחף אותו על הרצפה והיכהו בראשו.
2.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של שלושת הנאשמים עד לתום ההליכים. באי כוח הנאשמים הצהירו כי לצורך הדיון בבקשה, קיימות ראיות לכאורה למעורבותם של המשיב ונאשם 1. בית המשפט המחוזי בחיפה - מפי השופט ס' ג'ובראן - קבע כי ראיות אלו מקימות את חזקת המסוכנות היות והמעשים המיוחסים נעשו תוך שימוש באלימות ובנשק. עם זאת, קבע השופט כי יש להתחשב בכך שהמשיב והנאשמים איתו הינם בגיל צעיר, הודו במעשיהם תוך מסירת גרסאות עיקביות, ביצעו שחזור, לא ניסו להתחמק והביעו חרטה עמוקה על מעשיהם. בנוסף, למשיב אין עבר פלילי כלל. על כן הורה השופט כי המשיב והנאשמים איתו ישוחררו ממעצר וישהו במעצר בית מלא. בנוסף, הורה השופט על תנאי השחרור הבאים: הפקדת 20,000 ש"ח במזומנים או בערבות בנקאית, עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכונים עד תום ההליכים, ערבות עצמית וצד ג' של שני אנשים על סך 20,000 ש"ח ואיסור על יצירת כל קשר עם עדי התביעה.
3.שיחרור המשיב ונאשם 3 למעצר בית יועד להתבצע ביום 3.4.01, אך בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המדינה ועיכב את השיחרור ב - 24 שעות (עד ליום 4.4.01 בשעה 08:30). נאשם 1 לא שוחרר כיוון שלא עלה בידו להפקיד 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט.
4.ביום 3.4.01 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יודו המשיב ונאשם 1 בעובדות כתב האישום, יורשעו על פי הודאתם והצהירו כי תסקיר מבחן יילקח בחשבון לעניין העונש. ואמנם, בית המשפט המחוזי - מפי השופט ר' צמח - הרשיע את המשיב ונאשם 1 בעבירות המפורטות בכתב האישום והורה על הגשת תסקיר מבחן בעניינם. המשך המשפט נקבע ליום 1.5.01.
5.הערר שפניי מוגש על החלטתו של בית המשפט המחוזי - מפי השופט ס' ג'ובראן - לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. בינתיים הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירות החמורות שבכתב האישום. כן יש לציין כי המשיב נמצא בפועל במעצר עד למועד זה. בנסיבות אלה, כאשר גזירת דינו צפויה במועד קרוב, איני רואה מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.
אי לכך, הערר מתקבל. המשיב ייעצר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ. 153/01 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"א בניסן תשס"א
(4.4.2001).
ש
ו פ ט