בש"פ 2713/99 קאיד אלהואשלה נ. מדינת ישראל

העוררים שלפניי עומדים לדין, כל אחד מהם בנפרד, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב ומסחר ברכב גנוב. העורר בבש"פ 2713/98 (קאיד) עומד לדין גם בעבירות של חבלה במזיד והצתת רכב, סה"כ שישה אישומים, ואילו העורר בבש"פ 2715/99 (פרחאן) עומד לדין בארבעה אישומים.

קריאת כתבי-האישום מציירת לנגד עינינו תמונה של כנופיית עבריינים שעיסוקה - כפי שהתבטאתי במקום אחר - ב"מכה האחת-עשרה", אותה מכה שבאה על המדינה בשנים האחרונות, מכת גניבות של כלי רכב, בין למכירתם בין לשחיטתם. הכנופיה עבדה בצורה מאורגנת כמכונה משומנת כהלכה, כאשר לכל אחד מחבריה תפקיד משלו בשרשרת הפשע.

אשר לקאיד: בא-כוח העורר אינו טוען כלל לשאלת קיומן של ראיות לכאורה והשאלה אינה אלא אם ראוי הוא קאיד כי יישלח לחלופת מעצר. אין חולקים כי העבירות המיוחסות לקאיד אינן מקימות, כשהן לעצמן, עילה למעצר, אולם בה-בעת, שומה עלינו ליתן דעתנו להצטברות העבירות זו-על-גבי-זו ולשאלה אם הצטברות זו אינה מעלה חשש כי עם שיחרורו יחזור על מעשיו הרעים ויסכן את בטחון הציבור. אם כך ככלל, לא כל שכן בשים לב להרשעותיו של העורר - והן הרשעות רבות - ורובן הינן בעבירות רכוש. לא זו בלבד שהעורר כבר נשלח בעבר לבית האסורים - כמה פעמים - בעבירות של חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב ועוד, אלא שתלוי ועומד עתה מעל ראשו מאסר על-תנאי בן שנתיים אשר גם הוא נגזר עליו בשל שימוש ברכב ללא רשות ונטישה.

אינני מהסס באומרי כי העורר מסכן את שלום הציבור. התמונה המצטיירת לנגד עינינו היא של אדם אשר עשה את המסחר ברכב גנוב למקצועו, ואדם מעין-זה מסוכן הוא לציבור. אדם כקאיד אינו ראוי לאמון שיינתן בו - אמון המובנה בחלופת-מעצר - ומעשיו ענו בו כי אין הוא ראוי לאמון.

אני מחליט לדחות את עררו של קאיד (בש"פ 2713/98).

אשר לפרחאן: עניינו של פרחאן אינו שונה בהרבה מעניינו של קאיד. לעניינו של פרחאן ניסה בא-כוחו לשכנעני כי אין בתיק המשטרה ראיות לשניים מארבעת האישומים המועלים נגדו, ואולם לא מצאתי בראיות שלפניי יסוד לטיעוניו. עורכת-דין ברזילי, כדרכה, השיבה על טיעוניו של בא-כוח העורר כסדר - ראשון ראשון, אחרון אחרון - וסתרה אותם מתוך הודעות העדים. לתשובותיה הנחרצות של עורכת-דין ברזילי לא שמעתי כל תשובה מפיו של עורך-דין לין.

משנמצא לנו שיש ראיות לכאורה לייסוד האישומים המועלים נגד פרחאן, השאלה אינה אלא אם ניתן להורות בעניינו על חלופת-מעצר. תשובתי לשאלה זו היא כתשובתי בעניינו של קאיד: לפרחאן עבירות רכוש רבות שעניינן, בעיקרן, עבירות רכב, ולא זו בלבד שכבר ישב בבית האסורים על עבירות של חבלה במזיד ברכב, החזקת כלי פריצה לרכב ונסיון לפריצה לרכב, אלא שתלוי ועומד כיום מעל לראשו גזר-דין בן שנים-עשר חודשי מאסר על-תנאי, שגם הוא עניינו פריצה לרכב, שימוש ברכב ללא רשות ונטישתו של הרכב. פרחאן הוכיח עצמו מסוכן לביטחונו של הציבור, וראוי הוא הציבור כי יזכה להגנה מפניו. לעניין זה אין לי אלא לחזור על דברים שאמרתי בעניינו של קאיד.

אני מחליט לדחות את עררו של פרחאן (בש"פ 2715/99).

כללם של דברים: אני מחליט לדחות את שני העררים שלפניי.

היום, י"ט באייר התשנ"ט (5.5.99)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99027130. G01