בש"פ 2716/14 אברהים סאבר נ. מדינת ישראל

בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום הליך של עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 5446/13 מיום 9.2.2014.

לאחר שעיינתי בנימוקי ההשגה ובחומר שבתיק החלטתי לדחות את ההשגה.

מן החומר שצורף עולה כי המבקש כבר הגיש עתירה לדיון נוסף בפסק הדין (דנ"פ 1337/14), ועתירתו נדחה בהחלטת כב' המשנה לנשיא מ' נאור מיום 20.2.2014. אין בידי המבקש, אשר עתירתו נדחתה, להגיש עתירה נוספת לדיון נוסף, והוא אכן לא הצביע בהשגתו על כל מקור בדין המאפשר הגשתה של עתירה נוספת כאמור. ככל שהמבקש מכוון בהשגתו להגשת עתירה לדיון נוסף על ההחלטה שניתנה בדנ"פ 1337/14 הנ"ל, הרי שגם זאת לא ניתן לאפשר, שכן לא קיימת אפשרות דיונית להגיש עתירה לדיון נוסף על החלטה שניתנה בבית משפט זה בדן יחיד (ראו בש"א 834/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (22.4.2014)).

בבחינת למעלה מן הנדרש אוסיף כי גם לו ניתן היה להגיש איזה מן ההליכים האמורים ההגשה התבקשה זמן ניכר לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת עתירה לדיון נוסף, מבלי שהוגשה כל בקשה להארכת מועד, וממילא לא הוכח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה.

אשר על כן, ההשגה נדחית.