פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בש"פ 97 / 2719
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר
:
ורדי משה
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 6.4.97 בב"ש 606/97
שניתן
על ידי כבוד השופטת מ' סוקולוב
תאריך
הישיבה: ל' בניסן תשנ"ז (7.5.97)
בשם
העורר: עו"ד רפי לוטן
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בעבירות של אינוס, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-המשפט על מעצרו של העורר באורח מוגבל, וביתר-דיוק: בית-המשפט הורה לעצור את העורר עד לסיום שמיעת עדי התביעה שאינם שוטרים, ושיחרורו בערובה לאחר מכן בתנאים של "מעצר בית".
בערר שהגיש העורר לבית-המשפט העליון שונתה ההחלטה, וכבוד השופט קדמי הורה על שיחרורו של העורר בערובה לאלתר, באותם תנאים שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי לשיחרור בשלב שלאחר שמיעת עדי התביעה שאינם שוטרים. טעמו העיקרי של השופט קדמי היה זה, שאין בחומר החקירה כדי להקים תשתית ראייתית מספקת, לכאורה, לעבירת האינוס, ועם זאת יש בו בחומר החקירה כדי להקים תשתית כאמור לעניין העבירות של תקיפה חבלנית ואיומים. החלטה זאת
ניתנה ביום
19.2.97.
אחר הדברים האלה נקבע מועד משפטו של העורר
ליום 14.9.97, ובעקבות כך הגיש העורר בקשה לעיון חוזר. טעם הבקשה: הזמן הממושך
שיעבור עד לשמיעת משפטו. בית-משפט קמא סירב להיעתר לבקשה, בקובעו כי המדובר אינו כלל
בעיון חוזר אלא במעין-ערר על החלטתו של השופט קדמי.
על החלטה זו האחרונה הערר שלפני.
דבר המחוקק הוא - בסעיף 37 לחוק סדר הדין
הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982- - כי ניתן לערוך עיון חוזר בהחלטה בעניין
מעצר "אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו
הקודמת של בית המשפט". שני תנאים הם, איפוא, לעריכתו של עיון חוזר: אחד,
נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, ושניים, אותן עובדות חדשות או אותו שינוי
נסיבות עשויים לשנות את ההחלטה הקודמת.
אני נכון לצאת מהנחה כי בענייננו-שלנו נתמלא
התנאי הראשון משני התנאים שמנינו למעלה. ואמנם, החלטתי לא אחת כי התמשכות יתרה של
משפט עשויה להצדיק עיון חוזר בבקשה למעצר עד תום ההליכים מפאת נסיבות שנשתנו.
ואולם השאלה העיקרית היא בעניינו של התנאי השני, לאמור, אם שינוי הנסיבות או
התגלות העובדות החדשות יש בהם כדי להצדיק שינוי החלטה. לעניין זה, כך דומה עליי,
יש להעמיד אלה-בצד-אלה שתי כיתות אלו של שיקולים: הכת האחת כוללת שיקולים שהביאו
מתחילה להחלטה הראשונה, טיבם של השיקולים ועוצמתם של השיקולים. הכת האחרת כוללת
שיקולים שעניינם בעובדות החדשות או בשינוי הנסיבות, בטיבן של אותן עובדות ושל אותן
נסיבות ובעוצמתן הפנימית. אחרי העמדת הכיתות זו-בצד-זו, שומה עליו על בית-המשפט
להלך בין כת לכת, תוך השוואת טיבם של השיקולים ועוצמתם, מזה ומזה. לסופם של בחינה
ושיקול, אמור בית-המשפט לקבוע אם שיקולי הכת השניה עשויים היו להביא להחלטה אחרת מתחילה,
ומכל מקום אם עשויים הם להביא להחלטה אחרת לעת מתן ההחלטה השניה. כך יוחלט אם
ייערך עיון חוזר וכך יחליט בית-המשפט בעיון החוזר לגופו.
אשר לענייננו-שלנו: העורר עומד לדין על-כך
שתקף את חברתו באורח אכזרי - תקיפה הגורמת חבלה של ממש - על דרך שהטיח את ראשה ברצפה
עד זוב דם מפיה, בעט בגבה ודרך על ידה. מעשה רע של איש רע. כמובן, מדברים אנו אך
בראיות לכאורה להוכחת האשמה, כפי שנקבע בהחלטות שניתנו עד-כה. אדם העושה כמעשה
העורר אדם מסוכן הוא, ומעשהו מעיד עליו כי עלול הוא לחזור על מעשהו הרע בשנית.
ואולם מה לנו שנרחיק לכת, והרי העורר עשה את מעשהו הרע בהיותו אסיר משוחרר ברשיון,
שלושה חודשים לאחר ששוחרר מבית-הכלא, ומעל ראשו תלויים ועומדים שני מאסרים
על-תנאי, האחד לתקופה של שנתיים ימים והאחר לתקופה של שלושה חודשים. הרשעותיו
הקודמות של העורר רצופות מעשי אלימות רבים וקשים, ובהם תגרה במקום ציבורי, היזק
לרכוש במזיד, תקיפה, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו,
איומים ועוד. העורר בילה זמן לא מועט בין כותלי הכלא והצטברות הנסיבות אלו אל אלו
מוכיחות בעליל כי ראוי היה שיוטל עליו, למיצער, מעצר-בית.
אל-מול כל אלה נעמיד את שינוי הנסיבות והוא
ששמיעת המשפט נקבעה לאמצע חודש ספטמבר השנה. כאמור, אני נכון לראות בקביעת מועד
המשפט משום נסיבות שנשתנו, אך לא אסכים כי יש בנסיבות אלו כדי לשנות את החלטתו של
השופט קדמי, לא מתחילה ולא בדיעבד. אין ספק קל בדעתי שהשופט קדמי לא היה נותן החלטה
אחרת לו ידע את שיודעים אנו עתה על דבר קביעת שמיעתו של המשפט, וכשאני לעצמי אין
ספק קל בדעתי כי לא היה ראוי לתת החלטה אחרת - לא מתחילה ולא עתה.
אני מחליט לדחות את הערר.
היום, ל' בניסן תשנ"ז (7.5.97)
ש
ו פ ט