בש"פ 2720/05 עוז דערי נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי בשעות הערב של תאריך 1.2.05, נקלע העורר לויכוח ברחוב בנס ציונה, במהלכו הוא נדקר בבטנו. העורר נמלט מהמקום, ובשלב כלשהו, בטרם התמוטט ונפל, הוא נראה משליך מידו אקדח שהיה טעון במחסנית עם 8 כדורים.

המשיבה עתרה למעצרו של העורר עד תום ההליכים משום החשש כי הוא מוסכן לציבור, ולעניין זה הפנתה לעברו הפלילי, למאסר הממושך בו נשא בשנים האחרונות בגין עבירה של שוד מזוין שביצע, ולכך שבעת האירוע הנוכחי היה במעמד של אסיר ברישיון.

בא-כוחו המלומד של העורר, עו"ד אורן בועז, טען כי אף שנסיבות לכידתו של שולחו עלולות להעלות תהיות, קיימת אפשרות סבירה אחרת, ולפיה חטף העורר את האקדח מידיו של אחד מתוקפיו, ונמלט עמו. דא עקא, גרסה זו לא נשמעה מפיו של מי שאמור להכיר את העובדות על בורין – העורר – שמטעמים השמורים עמו בחר לשמור על זכות השתיקה.

העולה מכך הוא, כי בידי המשיבה מסכת של ראיות אשר עשויה להספיק להרשעת העורר, ולנוכח אותם נתונים המייחדים אותו – עברו הפלילי ונשיאת נשק חם בהיותו אסיר ברישיון, שוב לא היה מנוס מהמסקנה כי מעצרו חיוני הוא כדי למנוע את הסכנה הנשקפת ממנו לציבור.

הערר נדחה.