בש"פ 2729/03 חיים קוגן נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט.

ביום 20.2.03 ביקש המבקש במסגרת ת"פ 5062/02 לפסול את נשיא בית משפט השלום בנצרת, השופט תאופיק כתילי, מלדון בעניינו בנימוק "שלא נתן לי לדבר בפעם הקודמת". לאחר שבקשתו נדחתה במעמד הצדדים, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי ביום 2.3.03 כערר על החלטת הנשיא כתילי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה על הסף ביום 5.3.03 בקובעו כי לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984, זכות ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט מוקנית לבית המשפט העליון, ולא לבית משפט של ערעור.

רק ביום 18.3.03 הגיש המבקש את הבקשה להארכת מועד שבפני. סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב 1982, קובע כי הערעור על החלטה בעניין פסלות שופט יוגש תוך חמישה ימים מיום מתן ההחלטה. במקרה דנן, הוגשה הבקשה לבית המשפט המחוזי באיחור של כ-5 ימים, ואילו הבקשה לבית משפט זה הוגשה כעבור כ-10 ימים מדחיית ההחלטה על ידי בית המשפט המחוזי.

בסך הכל הוגשה בקשת הארכה שבפני מעל 20 יום לאחר מועד מתן ההחלטה בבית משפט השלום. במצב זה, לא ניתן להיעתר לבקשת הארכה. בדין נקבע מועד קצר במיוחד של 5 ימים לצורך הגשת ערעור פסלות, על מנת למנוע שיבוש ההליכים בערכאה הדיונית (לעניין זה ראו ע"פ 1816/90, גרשוני אלפרד נ' מדינת ישראל , דינים עליון י, 147). מכך מתחייבת, לכל הפחות, שקידה סבירה של בעל דין המבקש לערער על החלטה בעניין פסלות. מהלכיו של המבקש אינם עומדים בדרישה זו, שכן המבקש לא טרח לברר את הדין הנוגע להגשת ערעור בעניין פסלות. אוסיף, כי גם בחינת טענות המערער לגופן, לא מצביעה על סיכויים ממשיים היכולים לסייע לבקשת הארכה. במצב זה, ובשים לב לאורכו הניכר של האיחור, הנעוץ במבקש בלבד, לא ניתן להיעתר לבקשה (ראו דברי כב' הרשמת מ' אגמון בבש"פ 2423/99, דינים עליון נו, 745).

הבקשה נדחית.

העתק מן ההחלטה יועבר ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה, לצדדים.