פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
2735/12
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
יוסף אלקובי
נ ג ד
המשיבות:
1. מזכירות בית המשפט העליון
2. מדינת ישראל
השגה על המזכירות
החלטה
לפניי השגה על המזכירות אשר סירבה לקבל לרישום ערעור על החלטתו של כב' הנשיא י' אלון בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 7.3.2012.
1.
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בבאר שבע בתקיפה ובגרימת חבלה חמורה. ערעורו לבית-המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשה למתן רשות ערעור בבית-משפט זה (רע"פ 5621/11). כעת תלויה ועומדת לפני בית-משפט זה בקשה למשפט חוזר מטעם המבקש (מ"ח 1675/11).
2.
ביום 6.3.2012 הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי "תביעה לסעד הצהרתי כי פסק הדין בערעור הושג במרמה". בית המשפט המחוזי דחה את "התביעה" על הסף, בציינו כי הבקשה "אינה ממין העניין, ממין הסמכות, מסדר הדין הפלילי או מכל מקור אחר… ההליך בו מבקש לאחוז עתה המבקש איננו קיים כל עיקר, ואינו ממין העניין, הנושא, הדין וסדרי הדין" . כמו כן הודגש כי המבקש מיצה את ההליכים בעניינו.
3.
לאחר מתן ההחלטה האמורה של כב' הנשיא אלון, ניסה המבקש להגיש למזכירות בית-משפט זה ערעור עליה. המזכירות סירבה לקבל לרישום את הודעת הערעור. ההשגה שלפניי הוגשה לאחר שהמבקש הגיש עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק כנגד סירוב המזכירות לקבל את הערעור לרישום, וזו נדחתה על הסף בנימוק כי "...אם עסקינן בהחלטה של המזכירות שלא לקבל הליך לרישום, היה מקום להגיש השגה על החלטה זו ולא לפנות ישירות לבית המשפט הגבוה לצדק" (ראו: בג"צ 2583/12 אלקובי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.4.2012) אשר המבקש נמנע מלאזכרו בהשגה שלפניי).
4.
ייאמר מיד כי הודעת הערעור שהמבקש ביקש להגיש למזכירות בית-המשפט על החלטתו של כב' הנשיא אלון, הוחזרה לידי בא-כוח המבקש, והיא לא צורפה להשגה שלפניי. עם זאת, עיון במערכת נט-המשפט ב"תביעה לסעד הצהרתי" שהמבקש הגיש ביום 6.3.2012 לבית-המשפט המחוזי, העלה כי נימוקי כתב "התביעה" הנ"ל דומים בעיקרם - אם לא זהים ממש - לאלה שהועלו במסגרת הבקשה המשלימה שהגיש המבקש לבית-משפט זה ביום 1.3.2012 במסגרת הבקשה למשפט חוזר (מ"ח 1675/12 הנ"ל). ברי כי אין מקום לאפשר למבקש כפל הליכים לפני בית-משפט זה במסגרתם יידונו אותן הטענות – פעם במסגרת בקשה למשפט חוזר, ופעם במסגרת הליך ערעורי שכלל לא ברור מהו הבסיס שבדין להגשתו. מעבר לנדרש, ובהתייחס לאמור בספרו של יעקב קדמי אליו מפנה בא-כוח המבקש, יצוין כי בספר הנ"ל נאמר במפורש כי הדעה הרווחת הינה כי דרך המלך לביטול פסק-דין בפלילים – אף כאשר מדובר בטענת מרמה – היא באמצעות בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ראו: יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים 479 (2003)).
5.
בהעדר עיגון מבורר בדין להליך הערעורי אותו מעוניין המבקש להגיש; ובהתחשב בכך שלפני בית-משפט זה תלויה ועומדת בקשה מטעם המבקש לעריכת משפט חוזר, במסגרתה הובאו מכלול טענותיו של המבקש (לרבות אלה שהוצגו במסגרת ה"תביעה" שהוגשה לבית-המשפט המחוזי); אינני רואה לאפשר למבקש להגיש את הערעור נשוא ההליך שלפניי. ההשגה נדחית, אפוא, בלא שהתבקשה תגובה.
ניתנה היום, י"ג בניסן תשע"ב (5.4.2012).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת