בש"פ 2738/02 משה יעל נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' בן עמי) בה החליטה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.העורר הואשם ביחד עם אחר בעבירות של גניבה, מעשה מגונה, וסחיטה באיומים. מדובר בפרשה אשר בתחילתה הבחינו שני הנאשמים במתלוננת כששהתה במכונית במצב אינטימי עם חבר, פתחו את דלתות הרכב וגנבו את תיקה על תכולתו, ונמלטו. באותו יום התקשר העורר אל המתלוננת ודרש ממנה כי תשלם לו 4,000 ש"ח בתמורה לאי הפצת תמונות, שכביכול, צילם אודות המיפגש האינטימי בינה לבין החבר, באיימו עליה, חזור ואיים, כי יפיץ אותן. לאחר מכן, קבע עמה פגישה לצורך מימוש מעשה הסחיטה, בה שילמה לו המתלוננת 500 ש"ח. בפגישה נוספת אליה הוזמנה על-ידי הנאשמים אמורה היתה המתלוננת לקבל בחזרה את חפציה ואת התמונות כאשר הנאשמים הניעו אותה לבצע מעשה בעל אופי מיני בעורר כדי שניתן יהא אגב כך לצלמה ולסחוט ממנה כספים נוספים בתמורה לאי הפצת התמונות. הפעם נדרשה על ידי הנאשמים לשלם 5,000 ש"ח בתמורה לאי פרסום התצלומים.

בעקבות הגשת כתב אישום נגדם, נעצרו העורר ושותפו עד תום ההליכים.

3.הערר מתמקד בטענה לענין חלופת מעצר. בא כוח העורר עמד על כך כי לעורר אין הרשעות קודמות אף כי קיימים מספר תיקי חקירה תלויים ועומדים בעניינו. עוד צוין כי יש לאבחן בינו לבין השותף אשר ניסה לאחר הגשת כתב האישום ליצור קשר עם המתלוננת ולהדיחה לשנות את עדותה. עוד נטען כי לעורר משפחה תומכת שבמסגרתה ניתן יהיה להורות על חלופת מעצר אמינה בדרך שתבטיח את מטרת המעצר.

4.שקלתי את טיעוני ב"כ העורר, ובאתי לידי מסקנה כי לא ניתן בנסיבות הענין להורות על חלופת מעצר בשים לב לאופי העבירות ולמסוכנות העורר המשתקפת מהן. המדובר הוא בשרשרת מעשי עבירה שאירעו בזה אחר זה במשך תקופה קצרה של מספר ימים השוללת, מעצם טיבה, קיומו של אירוע עברייני נקודתי שעשוי היה, בנסיבות אחרות, להיחשב כמקרה חד פעמי וחריג בחייו של העורר. השתלבו כאן מספר עבירות שכל אחת, גם כשהיא עומדת לעצמה, הינה חמורה ובהצטברותן הן מצביעות על מסוכנות המעלה חשש כי שחרור העורר בחלופת מעצר לא יקנה לציבור את הבטחון מפני המשך מעשים עברייניים ואפשר אף נסיונות לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי על-ידי העורר.

לאור האמור, איני רואה מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

הערר נדחה.