פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ 2742/98
בש"פ 2998/98
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
ה
עורר בבש"פ 2742/98
:
סמי אבו לבן
העורר
בבש"פ 2998/98: שלמה בן שבת
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל
אביב-יפו מיום 3.5.98 בת"פ
10129/98,
ב"ש 80793/98 שניתנה
על
ידי כבוד השופט א' בייזר
בשם
העורר בבש"פ 2742/98: עו"ד ישעיהו לויט
בשם
העורר בבש"פ 2998/98: עו"ד יצחק ברוורמן
בשם
המשיבה: עו"ד גדעון סער
החלטה
1.על העורר בתיק בש"פ 2742/98 (להלן - "העורר הראשון") ועל העורר בתיק בש"פ 2998/98 (להלן - "העורר השני") הוגש כתב אישום בשל עבירות של קשירת קשר לפשע ושל שוד. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, התקשרו השניים, לפי הצעתו של העורר השני, במטרה לשדוד סניף בנק. השניים נפגשו בביתו של העורר השני ושם הצטייד העורר הראשון באקדח-מצית השייך לעורר השני, בכסוי פנים, בשקית לאיסוף הכסף ובבגדים שילבש בזמן השוד. משם נסעו לסניף הבנק, העורר הראשון נכנס, איים באקדח המצית על קופאית ועל כספרית, שהכניסו סכומי כסף לשקית שהביא עימו ונמלט, תוך הנחת השקית במקום שעליו סוכם מראש עם העורר השני.
בית המשפט המחוזי ציווה לעצור את שני העוררים עד תום ההליכים. מכאן ערריהם, שהוגשו בנפרד והדיון בהם התקיים בנפרד. החלטה זאת עניינה שני העררים כאחד.
2.בחינתם של מעשי התכנון שקדמו לשוד, של השיטה, של מהלך השוד ושל המנוסה מן המקום, מעידה כי מדובר בעבריינים שביצעו את זממם בקור רוח ובנחישות. האקדח שבו הצטיידו, האביזרים האחרים שהכינו, בחירת סניף הבנק, קביעת המקום שבו תונח שקית הכסף עונים בהם. די באלה, כשהם מצטרפים לחומרתה של עבירת השוד כשלעצמה, כדי להראות שקיים יסוד סביר לחשש שהעוררים יסכנו את בטחון הציבור אם ישוחררו. אציין, לעניין זה, כי השמוש שעשו העוררים באקדח שאינו משמש ליריה אלא משמש מצית אינו גורע מסכנתם. אקדח כזה מפחיד את המאויימים על ידיו כאילו הוא אקדח אמיתי; תוצאות האיום בו הן "אמיתיות" ואינן תוצאות "מדומות", גם אם האקדח אינו אמיתי אלא מדומה. מתקיימת, אפוא, עילת מעצר.
3.שקלתי לגבי העוררים - כל אחד לפי נסיבותיו האישיות - אם ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופה והגעתי למסקנה שאין לעשות כן.
אכן, העורר הראשון הוא יליד 1976 ואין לו הרשעות קודמות. יש גם רגליים לסברת בא כוחו שהיה כמו "בובה על חוט" שהפעיל העורר השני. כמו כן מצביע תסקיר שרות המבחן - שאותו ביקשתי לצורך ההחלטה - על עברו החיובי. אולם, העובדה שהיה מסוגל להיות מושפע על ידי העורר השני עד כדי השתתפות פעילה בביצוע עבירה כה חמורה, מקימה יסוד לחשש שהוא עלול לחזור על מעשיו, אם יהיה נתון להשפעה של אדם אחר, חזק ממנו. לא בלב קל החלטתי, אפוא, לדחות את עררו.
העורר השני הוא יליד 1974 ולו הרשעות קודמות בעבירות נגד הרכוש ובעבירות אלימות. נראה שהיה היוזם והמתכנן של השוד והוא שסיפק לעורר הראשון את האקדח ואת הציוד. במצב דברים זה אין משמעות מקילה לעובדה שהמתין מחוץ לבנק עד שהעורר הראשון יסיים את מלאכתו. גם ערר זה יש לדחות.
4.לפיכך אני דוחה את ערריהם של העורר הראשון ושל העורר השני.
ניתנה היום, כ"ט באייר תשנ"ח
(25.5.98).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT