החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2751/01 מדינת ישראל נ. אורי מקוריה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים בתיק רצחבקשה להארכת מעצר של נאשם העומד לדין בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הארך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, העומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין רצח בכוונה תחילה ועבירות התעללות ותקיפה של קטין. ההארכה נומקה בחומרה היתרה של העבירות ובשלב שאליו הגיע המשפט. המעצר הוארך עד למתן פסק דין או עד ליום 8.7.01, לפי המוקדם.

העובדות

הנאשם הואשם ברצח בכוונה תחילה, בתקיפת קטין חסר ישע ובהתעללות בקטין חסר ישע. המעצר הוארך לאחר שהתיק נדחה מספר פעמים ונשמעו ראיות התביעה. המשיב ריצה במקביל עונש מאסר בגין עבירות אחרות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים לאור חומרת העבירות ושלב המשפט?

הלכות

  1. 1

    בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיב ושלב ההליך, יש להיעתר לבקשת המדינה להארכת המעצר.

    ״לאור החומרה היתרה של העבירות המיוחסות למשיב והשלב שבו הגיע המשפט, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • רצח בכוונה תחילה
  • תקיפת קטין חסר ישע
  • התעללות בקטין חסר ישע
  • עד תום ההליכים
  • בית המשפט המחוזי בבאר שבע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

2751/01

בפני:

כבוד השופט י' אנגלרד

המ

בקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

אורי

מקוריה

בקשה

להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר

הדין

הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),

התשנ"ו1996- בתפ"ח 947/00 של בית המשפט

המחוזי

בבאר-שבע

תאריך

הישיבה: ט"ז בניסן תשב"א (9.4.2001)

בשם

המבקשת: עו"ד אפרת ברזילי

בשם

המשיב: עו"ד סרחיו סירוטה

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב, העומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתשעים ימים.

1.ביום 11.7.00 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה, תקיפת קטין חסר ישע וכן התעללות בקטין חסר ישע. על פי הנטען באישום הראשון, ביום 16.6.00 הגיע המשיב לביתה של חברתו (הנאשמת 2) וכעבור זמן מה נותר לבדו עם ד.מ., יליד 1998, בנה של חברתו. הפעוט החל לבכות ומשלא חדל, היכה אותו המשיב בחגורה בחלקי גופו השונים ולאחר מכן סתם את פיו תוך הפעלת לחץ שגרם למחנק והביא למותו. על פי האישום השני, שהוגש כנגד המשיב וכנגד הנאשמת 2, נהגו השניים במועדים בלתי ידועים במדוייק, בין ינואר 2000 ל- 16.6.00, להכות את ד.מ. בידיהם, בחגורה ובדרכים אחרות.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 5.9.00 נעתר בית המשפט המחוזי, מפי השופט א' לרון, לבקשת המדינה. יש לציין כי במסגרת הליך מעצרו, נשלח המשיב לבדיקה פסיכיאטרית ונקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין.

3.כעת מונחת בפניי בקשה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. ביום 20.9.00 התברר כי לא ידוע מי מייצג את המשיב ולפיכך נדחה הדיון למענה המשיב לכתב האישום. ביום 11.10.00 הוגשו מספר ראיות בהסכמה ובנוסף נתנה דחייה לצורך דיון בין הצדדים באשר לאפשרות לסיים את התיק ללא שמיעת ראיות. ביום 5.12.00 נודע כי נתגלו חילוקי דעות בין המשיב לבא כוחו ועל כן נתקבלה דחייה נוספת עד לבירור עניין ייצוגו של המשיב. באותו המעמד הורשעה הנאשמת 2 על פי הסדר טיעון וביום 21.2.01 נגזר דינה בהתאם להסדר בו נידונה לשישה חודשי עבודות שירות. ביום 28.2.01 החלה פרשת התביעה והנאשם הודה כי שהה לבדו עם הפעוט וכי הוא מת בנוכחותו, כך שהצטמצמה יריעת המחלוקת. ביום 21.3.01 הוגשו כל הראיות המוסכמות ונקבעו שני תאריכים נוספים להמשך ראיות התביעה: 18.4.01, 9.5.01. יצויין כי בתקופת מעצרו של המשיב, דהיינו, החל ב - 27.9.00, ריצה המשיב עונש מאסר של שמונה חודשים שהוטל עליו בבית המשפט השלום בתל-אביב בגין עבירות תקיפה ואיומים.

4.לאור החומרה היתרה של העבירות המיוחסות למשיב והשלב שבו הגיע המשפט, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה.

אי לכך מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 10.4.01 ועד ליום 8.7.01 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 947/00 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ט"ז בניסן תשס"א

(9.4.2001).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיב ושלב ההליך, יש להיעתר לבקשת המדינה להארכת המעצר.