פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
2751/01
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
אורי
מקוריה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר
הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
התשנ"ו1996- בתפ"ח 947/00 של בית המשפט
המחוזי
בבאר-שבע
תאריך
הישיבה: ט"ז בניסן תשב"א (9.4.2001)
בשם
המבקשת: עו"ד אפרת ברזילי
בשם
המשיב: עו"ד סרחיו סירוטה
החלטה
לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב, העומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתשעים ימים.
1.ביום 11.7.00 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה, תקיפת קטין חסר ישע וכן התעללות בקטין חסר ישע. על פי הנטען באישום הראשון, ביום 16.6.00 הגיע המשיב לביתה של חברתו (הנאשמת 2) וכעבור זמן מה נותר לבדו עם ד.מ., יליד 1998, בנה של חברתו. הפעוט החל לבכות ומשלא חדל, היכה אותו המשיב בחגורה בחלקי גופו השונים ולאחר מכן סתם את פיו תוך הפעלת לחץ שגרם למחנק והביא למותו. על פי האישום השני, שהוגש כנגד המשיב וכנגד הנאשמת 2, נהגו השניים במועדים בלתי ידועים במדוייק, בין ינואר 2000 ל- 16.6.00, להכות את ד.מ. בידיהם, בחגורה ובדרכים אחרות.
2.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 5.9.00 נעתר בית המשפט המחוזי, מפי השופט א' לרון, לבקשת המדינה. יש לציין כי במסגרת הליך מעצרו, נשלח המשיב לבדיקה פסיכיאטרית ונקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין.
3.כעת מונחת בפניי בקשה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. ביום 20.9.00 התברר כי לא ידוע מי מייצג את המשיב ולפיכך נדחה הדיון למענה המשיב לכתב האישום. ביום 11.10.00 הוגשו מספר ראיות בהסכמה ובנוסף נתנה דחייה לצורך דיון בין הצדדים באשר לאפשרות לסיים את התיק ללא שמיעת ראיות. ביום 5.12.00 נודע כי נתגלו חילוקי דעות בין המשיב לבא כוחו ועל כן נתקבלה דחייה נוספת עד לבירור עניין ייצוגו של המשיב. באותו המעמד הורשעה הנאשמת 2 על פי הסדר טיעון וביום 21.2.01 נגזר דינה בהתאם להסדר בו נידונה לשישה חודשי עבודות שירות. ביום 28.2.01 החלה פרשת התביעה והנאשם הודה כי שהה לבדו עם הפעוט וכי הוא מת בנוכחותו, כך שהצטמצמה יריעת המחלוקת. ביום 21.3.01 הוגשו כל הראיות המוסכמות ונקבעו שני תאריכים נוספים להמשך ראיות התביעה: 18.4.01, 9.5.01. יצויין כי בתקופת מעצרו של המשיב, דהיינו, החל ב - 27.9.00, ריצה המשיב עונש מאסר של שמונה חודשים שהוטל עליו בבית המשפט השלום בתל-אביב בגין עבירות תקיפה ואיומים.
4.לאור החומרה היתרה של העבירות המיוחסות למשיב והשלב שבו הגיע המשפט, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה.
אי לכך מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 10.4.01 ועד ליום 8.7.01 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 947/00 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
ניתנה היום, ט"ז בניסן תשס"א
(9.4.2001).
ש ו פ ט